איש החול (סיפור קצר) – הבדלי גרסאות

נתנאל מחליט להציע נישואין לאולימפיה, אך כשהוא מגיע לביתה הוא מוצא עצמו בעיצומו של מאבק בין ספאלנזאני לקופולה, שנלחמים על אולימפיה ומתווכחים מי מהם יקח את העיניים ומי את המנגנון המכני. מתברר שאולימפיה לא היתההייתה אלא [[אוטומטון]], ולא נערה בשר ודם. קופולה, המתגלה כעת כקופליוס, מנצח במאבק, ונמלט עם הגוף חסר החיים וחסר העיניים. למראה עיניה של אולימפיה המוטלות על הרצפה, פונה נתנאל לחנוק את הפרופסור ובעקבות זאת מאושפז בבית חולים לחולי נפש. לסיפור האוטומט הייתה השפעה נרחבת על החברה, כאשר אוהבים רבים בדקו האם נשותיהם הן בובות או נשים בשר ודם.

נתנאל מתאושש מהטירוף שאחז בו ומחליט להתחתן עם קלרה. יום אחד הוא וקלרה מטפסים על צריח כנסיהכנסייה כדי להשקיף על הנוף. בהביטו בנוף דרך המשקפת שקנה מקופולה, רואה נתנאל את קלרה מבעד לעדשה. הטירוף שוב מכה בו, והוא מנסה לדחוף את קלרה מהמגדל. לותאר מציל אותה ובקהל שנאסף מופיע גם קופליוס. נתנאל קורא לעומתו "עיניים יפות, עיניים יפות!" ומזנק מעל המעקה אל מותו. קופליוס נעלם בהמון.

* קופליוס: איש מעורר פחד, אשר יתכןייתכן והיה מעורב במות אביו של נתנאל.

הסיפור מבוסס על [[איש החול]], דמות מהאגדות, שתפקידו להביא חלומות לילדים (ולבני אדם באופן כללי) בשנתם, בכך שהוא מפזר חול קסום על עיניהם. בעוד שבאגדות הוא מתואר כדמות חיובית או לכל היותר ניטראליתנייטרלית, בסיפור זה הפך הופמן את דמותו למחרידה, כך שמדובר במעין גרסאגרסה אפלה לדמות המוכרת מהאגדות.

גיבור הסיפור, נתנאל, מצוי בקונפליקט פסיכולוגי כשהוא מתלבט בין [[הזיה]] למציאות. נתנאל נאבק כל חייו ב[[טראומה נפשית|טראומה]] שחווה בילדותו במפגש עם איש החול. עד סוף הסיפור לא מובהר האם החוויה היתההייתה אמיתית או רק חלום או הזיה של נתנאל הצעיר. הטקסט מייצר אצל קוראים שתי הבנות סותרות: אמונתו של נתנאל כי יש כוח אפל השולט בו, מול ההנחה של קלרה כי פחדיו מקורם ביסוד פסיכולוגי בלבד.

הופמן מקפיד כל העת שלא להכריע בין אותן תפיסות מנוגדות: מצד אחד נמצאת קלרה, ששמה (מוארת") רומז ל[[עידן האורות]]. על פי תפיסה זו, איש החול אינו אלא מעשיית ילדים וכל האירועים שנתנאל זוכר לא התרחשו במציאות, אלא רק בדמיונו. מול תפיסה זו עומדת פרשנותו של נתנאל עצמו, שמייצגת את העמדה הרומנטית, ביחודבייחוד ה[[רומנטיקה]] הגרמנית האפלה, שעל פיה ישנם דברים שאינם נתפסים בשכל ושאותם אין המדע יכול להסביר, ואף על פי כן הם קיימים.

* 1870: אלמנטים של הסיפור הותאמו מאוחר יותר (באופן רופף) לבאלטלבלט ''[[קופליה]]''.

* 2002: הסיפור משמש בסיס לאופרה ''"איש החול"''בהפקת תיאטרון Target Margin בניו יורק; [[ליברית]] מאת דיווידדייוויד הרסקוביץ ודאגלס לנגוורת'י; מוסיקהמוזיקה מאת תומאס קבאניס.

* 2006: ''דר סנדמן'', בלט שנכתב עבור באלטבלט שטוטגרט, כוריאוגרפיה: כריסטיאן שפאק.

הסיפור נחשב לסיפור מופת אשר נלמד תכופות (למשל [http://literature.haifa.ac.il/images/syllabus2010-11/major_trends_part2_dennis_sobolev.pdf כאן], ו[https://www.ariela.today/event/רגעים-בנצח-א׳-מבט-חוזר-אל-הקלאסיקות-הג/ כאן]), וכן מוזכר ומצוטט במגוון יצירות ומשמש השראה לרבות אחרות. בין האיזכוריםהאזכורים הרבים שלו ניתן למנות את: