הגיא המרכזי – הבדלי גרסאות

הגיא העמוק היווה [[מכשול טבעי]] ולפיכך, במשך מאות שנים היה גבולה המערבי של העיר עד ימי [[חזקיהו]], אשר הרחיב את תחומי העיר אל מעבר לגיא, אל הגבעה המערבית. לאחר [[שיבת ציון]] שב הגיא המרכזי לשמש כגבולה המערבי של העיר, עוד במשך שנים רבות.

 

 

==פירוש השם==

כאמור, [[יוספוס פלאביוס]] קורא לגיא המרכזי בכתביו "גיא הטירופיאון", התרגום המקובל לשם זה הוא "עמק עושי הגבינה". מומחים נחלקו בקשר לשם, יש הרואים בו שיבוש יווני למילה עברית שאינה ניתנת לזיהוי ויש הטוענים כי באזור שער האשפות של היום התקיים שוק של יצרני גבינה.

 

 

הארכאולוג פרופ' [[דן בהט]], טוען כי מדובר בשיבוש שמקורו אצל יוספוס, וזאת על פי השוואת השם ל"בריכת המגדלים" ששכנה בירושלים בימי בית שני: בהט מצא כי יוספוס תרגם את השם "המגדלים" ליוונית כך "המיגדלון", וזאת מפני שסיומת "Xון" ביוונית היא צורת ריבוי. השם התגלגל ל"אמיגדלון", שפירושו "שקד", וכך תורגם לשפות אחרות. באותו אופן, לטענת בהט, נולד השם 'טירופיאון' - זוהי צורת ריבוי יוונית למילה "טֶירוֹפִּים", שמקורה בתרגום מיותר נוסף של יוספוס מהמילה "צורפים" (העיר [[צור (לבנון)|צור]] ביוונית נקראת טֶירוׁ, ובאנגלית: Tyre). אם כן, לשיטת בהט, העמק נקרא בפשטות "עמק הצורפים", והדבר סביר יותר מאשר "עמק עושי הגבינה", שכן בעמק זה בימי בית שני נקבצו בעלי מלאכה (כמו בורסקאים, צורפים, נפחים וכדומה), ולא עושי גבינה, שכן בעמק שבתוך העיר לא היה [[צאן]] כלל.

 

==הגיא בתקופות השונות==

* '''ב[[ירושלים בתקופה הביזנטית|תקופה הביזנטית]]''' המשיכו את סלילת רחוב הגיא לכיוון דרום-מזרח. שרידי הרחוב התגלו ב[[חפירות ארכאולוגיות]] שנערכו בשוליה המערביים של רחבת הכותל המערבי.

* '''ב[[ירושלים בתקופה הערבית|תקופה הערבית]]''' שופצה [[קשת וילסון]] ועליה נסלל [[רחוב השלשלת]]. בתקופה זו החל הגיא בחלקו הסמוך ל[[הכותל המערבי|כותל]] להתמלא במבנים שונים. שם הרחוב באותה התקופה היה "ואדי א-טואחין" לאמור "עמק הטחנות" על שם [[טחנת קמח|טחנות הקמח]] הרבות שהיו בו.

* '''ב[[ירושלים בתקופה הצלבנית|תקופה הצלבנית]]''' המשיכה מגמת הבניה של מבנים בסמוך לכותל ומילוי הגיא בשפכי-אדמה על-מנת להקל על התנועה ממערב למזרח בעיר. בתקופה זו נקרא חלקו הצפוני של הנתיב "רחוב הספרדים" ואילו חלקו הדרומי "רחוב הפרוונים".

* עד '''[[ירושלים בתקופה הממלוכית|התקופה הממלוכית]]''' התמלא הגיא בחלקו המרכזי, לאורך חומת הר הבית (הכותל המערבי), במבנים מגובבים רבים מתקופות שונות. הממלוכים הקימו על גבי מבנים אלה שורות של קמרונות המחברים בין רחוב הגיא לשערי הר-הבית (במרכזם [[שוק הכתנים]] (סוק אל-קטאנין, בערבית: سوق القطانين )). בכך הועלם למעשה גיא הטירופיאון כליל מעל פני השטח הגלוי לעין של העיר העתיקה.

* ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], נמלטו יהודים רבים מ[[חברון]] אל העיר העתיקה והתיישבו ב[[רחוב הגיא (העיר העתיקה)|רחוב הגיא]]. יהודים גם החזיקו בחנויות רבות ברחוב עד [[המרד הערבי הגדול]] ב-[[1936]]. מבין דיירי הרחוב המפורסמים דאז ניתן למנות את הרבנים [[עקיבא יוסף שלזינגר]], [[יהושע לייב דיסקין]] ו[[מנחם מנדל הכהן ראנד]].