שמואל לייב בריל – הבדלי גרסאות

לאחר שסיים את לימודיו, סייע לאביו הזקן בתפקידו כרב, לאחר מותו ב-[[1853]] הפך ליורשו בתפקיד ושבשנת [[1874]] מונה גם לנשיא הרבנות של קהילת פשט. מטעם הממשלה ההונגרית השתתף בעבודת הוועדה להכנת הקמת [[בית המדרש לרבנים בבודפשט]] ב[[1864|-1864]] והרצה במשך עשור תלמוד בבית המדרש שנפתח ב-[[1877]]. בשנים [[1868]]–[[1869]] בקונגרס של יהודי הונגריה ([[הקרע ביהדות הונגריה]]), הוא הפעיל את כל יוקרתו למען הקידמה המודרנית בחיי היהדות בהונגריה. הוא היה סמכות מוכרת בתחום מדעי המקרא והתלמוד ופתר שאלות הילכתיות רבות ומורכבות לרוב שעלו בפניו כרב הקהילה הגדולה בהונגריה, בידע הילכתי מעמיק ובשיקול דעת. זה אובדן נצחי למדע היהדות שהוא נמנע בכוונה מפרסום יצירותיו הכתובות וכתוצאה מכך כל פסיקותיו ההילכתיות במהלך כמעט 50 שנות פעילותו אינן מתועדות. הייתה לו הופעה מכובדת שזכתה לכבוד רב. הוא היה הומניסט חד רואי שצייר לעיתים קרובות דמויות שלמות בהערה מלאת דמיון. למרותאף על פי שחי במצב כלכלי דחוק, עדיין רכש ספרייה יוקרתית מלאה ביצירות נדירות, שזכתה לאחר מותו למקום בספריית בית המדרש לרבנים בבודפשט. הוא נפטר באותו בית ברחוב קיראי שבו נולד 82 שנים קודם לכן. הביוגרפיה שלו נכתבה על ידי הרב ה[[היסטוריון]] [[לאיוש בלאו]].