המילון ההיסטורי ללשון העברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
השלב הראשון בהכנת המילון היה בחירת היצירות שמהן יישאב החומר למילון. לצד היצירות החשובות מבחינת השפעתן על האומה ([[מקרא]], [[משנה]], [[תלמוד]], [[מדרש]]) נקבע כי המקורות למילון יכללו גם יצירות הנותנות ייצוג לתקופות שונות ולמקומות גאוגרפיים שונים, אף אם חשיבותן הספרותית אינה רבה. כמו כן נכללו חיבורי ה[[קראים]], ונראה שאף חיבורי ה[[שומרונים]] עתידים להיכלל בין המקורות.
 
היות שמדובר במקורות רבים מאוד, החליט פרופ' [[זאב בן חיים|בן חיים]] להתמקד במקורות העת העתיקה: מחתימת המקרא ועד סוף תקופת ה[[גאונים]]. הוחלט שלא לכלול את המקרא בין מקורות אלו, משום שהחומר המקראי נתון לחוקרים ב[[קונקורדנציה|קונקורדנציות]] ובמילונים טובים, וניתן בקלות לשאוב אותו משם.
 
בהתאם לתוכנית זו הוציאה האקדמיה בשנת 1963 את "ספר המקורות", הכולל רשימה כרונולוגית מפורטת של המקורות למילון, ולגבי כל מקור - באילו [[מהדורה|מהדורות]] ו[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] הוא נתון, ומהו כתב היד שממנו יובא החומר למילון. מהדורה שנייה מתוקנת של ספר המקורות יצאה בשנת 1970.