תקרת שכר (ספורט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
 
==סוגי הגבלות שכר==
ישנם שני סוגים עיקריים של '''תקרות''' שכר: תקרת שכר ''קשה'' ותקרת שכר ''רכה''. ההבדל ביניהן הוא מה שקורה כשקבוצה עוברת את תקרת השכר (בין במשכורת של שחקן יחיד ובין במשכורות כלל השחקנים) - בליגות בעלות תקרת שכר קשה כל חריגה מההגבלות אסורה, ועלולה לגרור אחריה עונשים משמעותיים כמו ביטול [[חוזה|חוזים]] בין שחקנים לקבוצות ונישול תארים שהקבוצה זכתה בהם בעת הפרתה את חוקי השכר.{{הערה|קבוצת מלבורן סטורם מליגת הרוגבי האוסטרלית נענשה בנישול של שישה תארים בסך הכל על הפרתה את חוקי השכר של הליגה בשנים 2006–2010}} לעומת זאת, בליגות בעלות תקרת שכר רכה, כמו [[תקרת השכר של ה-NBA]], ישנה אפשרות לחרוג מתקרת השכר תחת נסיבות ותנאים מסוימים, או תחת הידיעה שההפרה תגרור קבלת עונש ידוע מראש, כגון [[מס]] מיוחד שמשלמת הקבוצה לליגה על חריגה (מס יוקרה או [[מס מותרות]]) או [[קנס]] ספציפי. במרבית הליגות בהן קיימת תקרת שכר, היא מתעדכנת באופן שנתי על בסיס אחוז מסוים מהכנסות הליגה בעונה הקודמת.
 
סוג נוסף של הגבלת שכר הוא קביעה של '''רצפת''' שכר, שהיא הכמות המינימלית שקבוצה חייבת לשלם לשחקניה בסיכום כל משכורותיהם. רצפת שכר אינה מתייחסת לשכר מינימלי של שחקן בודד, שכן קביעת סכום זה היא באחריות הליגה (בדרך כלל כתוצאה מ[[הסכם קיבוצי]] עם ארגון השחקנים שלה, המאגד את שחקניה ב[[איגוד מקצועי]]) ותקפה לגבי השחקנים ולא לגבי הקבוצות. רצפת שכר היא בדרך כלל ''רכה'', אך בליגות מסוימות (כגון ליגת ה-NFL) מונהגת רצפת שכר ''קשה''. שילוב של רצפת שכר ותקרת שכר באותו סכום יוצרת מצב של [[חוזה אחיד]], שיטת תשלום המונהגת בליגות הספורט המשניות באמריקה הצפונית, שבהן כל שחקן מקבל את אותו סכום כסף.