קבוצת העשרה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Talmoryair (שיחה | תרומות) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
===הרקע להקמת הקבוצה===
הרקע להקמת הקבוצה היה הצגתה של תערוכה קבוצתית בבית [[אגודת הציירים והפסלים]] ב[[תל אביב]] ב-[[23 בפברואר]], [[1951]]. המציגים, תלמידיהם של [[יחזקל שטרייכמן]] ו[[אביגדור סטימצקי]], מחבריה הבולטים של תנועת "אופקים חדשים", פנו אל [[ראובן רובין]], יו"ר האגודה, וזה איפשר את הצגת התערוכה. השם - "קבוצת העשרה" נבחר לפי מספר המציגים בתערוכה. על המציגים בתערוכה נימנו [[אליהו גת]], [[אלחנן הלפרן]], [[שולמית טל]], [[קליר יניב]], [[שושנה לויסון]], [[אפרים ליפשיץ]], [[דן קדר]], [[משה פרופס]], [[שמעון צבר]], [[צבי תדמור]]. ייתכן ושמה של הקבוצה נועד גם למנוע מן הביקורת להטביע "חותם אידיאולוגי כלשהו על המציגים" <ref>בלס, גילה, '''קבוצת העשרה''', המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, עמ' 6.</ref>
===פעילות קבוצת העשרה===
שורה 11:
למרות נסיון להציג חזית אידיאולוגית אחידה אל מול אנשי "אופקים", לא נותקו הקשרים האישיים והמקצועיים עם מוריהם. במאמר מאוחר מתארת קלייר יניב את הקמת הקבוצה כהמשך ישיר של הפעילות האמנותית בסטודיו הלימודי. "היה כיוון מסוים לקבוצה, אבל לא היתה אידיאולוגיה מגובשת" כתבה קליר יניב, מחברות הקבוצה. <ref>יניב, קליר, "זוית ראייה אישית", בתוך: בלס, גילה, '''קבוצת העשרה''', המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, עמ' 39.</ref> למעשה, אמנותם של חברי הקבוצה היתה מושפעת בסגנונה גם היא מן המגמות המודרניסטיות שבאמנות האירופית.
בסוף שנות החמישים של [[המאה ה-20]] החלו אחדים מבין חברי הקבוצה, כגון פרופס, ליפשיץ ויניב, להתנסות במידות שונות של הפשטה
חזרה לעקרונות הראשוניים של הקבוצה, כהתנגדות ל[[אוונגרד]] המודרניסטי, הציג משה גת לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], אז הקים קבוצה חדשה בשם "אקלים" ובה היו חברים אורי רייזמן, [[אברהם אופק]], [[צבי אלדובי]], [[מיכאל גרוס]], [[טובה ברלינסקי]] ואחרים.
|