ג'וינט – הבדלי גרסאות

הואיל וחלק גדול מן הפעילות עוסקתעסקה בענייני כספים דואגדאג הופיין לרשום בין מושגים אלו גם את "קופת הצדקה ע"ש רבי מאיר בעל הנס", [[החלוקה|חלוקה]] ו"שנורר". המילה האחרונה מתורגמתתורגמה ל-A persistent beggar.

הארץ חולקה לצורך המפעל לשמונה יחידות משנה שאליהן הוזרמו מזון וכספים. חלקה של ירושלים בקבלת העזרה היה הגדול ביותר בשל אופי הסוציו-אקונומי של אוכלוסייתה והסתכם ב-50%. הדו"ח מפרטפירט את כמויות ה[[אורז]] וה[[חיטה]] שנמסרו בין השאר לבתי ספר{{הערה|1=כמו ל"[[בית הספר אוולינה דה רוטשילד|בית הספר ע"ש אוולינה דה רוטשילד]]" 131.25 רוטל (רוטל = 2,88 ק"ג) של לחם בשווי 11.81 ליש"ט זהב}}, לישיבות{{הערה|1= כמו ישיבת "חיי עולם" שקבלה באותו חודש 120 רוטל של לחם בשווי 10.8 ליש"ט זהב}}, לבתי יתומים לכוללים ולמלמדים (באנגלית Melamdim). בפירוט יבש מתארתאר הופיין את העזרה הרפואית שניתנה על ידי רופאים שונים{{הערה|1=כך למשל מתברר שהרופא וולנשטיין העניק בחודש אחד בלבד (מאי 1917) את מספר הביקורים הגבוה ביותר (467) שבמהלכם העביר סך של 14.1 ליש"ט למטופליו.}}. ללא העזרה היו התלמידים גוועים ברעב פשוטו כמשמעו{{הערה|1=יש עדויות על תמותה מרעב בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה }}. תמיכות בסדר גודל גבוה ביותר הועברו גם לגולי הארץ ששכנו בחומס שב[[סוריה]] בסך 741 ליש"ט.