פסק דין האח והאחות – הבדלי גרסאות

 

==התגובות לפסיקה==

 

בכתב העת [[הפרדס]] תואר "מעמד מחאה ענק" באולם וגשל בבני ברק. הרב [[הסטייפלר]] שלח נציג שקרא את דבריו באירוע. עוד נאמו [[הרב שך]], הרב [[שמואל וואזנר]], [[אברהם יהושע השיל טברסקי (מכנובקה)|האדמו"ר ממכנובקה]] ואחרים. הרב [[יעקב לנדא]] אמר שפסק הדין ניתן כדי למצוא חן בעיני חילונים.{{הערה|{{HebrewBooks||כנס מחאה נערך בבני ברק נגד התרת איסורי תורה|12319|הפרדס, טבת תשל"ג, עמוד 22|עמוד=24}}}} הרב [[יחזקאל אברמסקי]], הרב [[חיים שמואלביץ]], הרב [[משה חברוני]] והרב [[שלמה זלמן אוירבך]] פרסמו מחאה נגד "חילול השם הנורא והשמתם ללעג של דרכי ההוראה".{{הערה|{{HebrewBooks||דעת תורה|12319|הפרדס, טבת תשל"ג, עמוד 24|עמוד=26}}}} במאמר המערכת של [[המודיע]] נכתב כי "הרב גורן חיסל בעיה פוליטית לזמן מוגבל, אך אנו חוששים שבכך גם חיסל את עצמאותה של המערכת הרבנית בישראל". ב[[בני ברק]] הודיעו על התארגנות לכתיבת [[ספר יוחסין]] נפרד שיסמל את חוסר האמון ברישומי הייחוסין של הרבנות הראשית. החרדים טענו שהשמירה שהושמה על הרב גורן נועדה להציג אותו כמאוים למרות שלא היה איום אמיתי, וכן שלא היה הרכב חשאי אלא הרב גורן החליט לבדו. בעקבות הפסיקה התפטר הרב אלישיב מבית הדין הרבני הגדול. הרב [[עובדיה יוסף]] הכחיש את הפרסומים שהוא הצטרף לפסק של הרב גורן ואמר כי הוא נאבק קשות כדי לא להצטרף לבית הדין של הרב גורן.{{הערה|{{HebrewBooks||מכתב מהראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א|12319|הפרדס, טבת תשל"ג, עמוד 26|עמוד=28}}}} גם הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] יצא בתוקף נגד המהלך ממקום מושבו ב[[ניו יורק]]. הוא אמר שיש בפרשה זו תקדים מסוכן, הן משום התניית בחירת רב במתן היתר והן משום שאנשי הממשלה הצהירו כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל עוד לפני פסק הרבנים.{{הערה|{{HebrewBooks||היתר האח והאחות תקדים מסוכן|12319|הפרדס, טבת תשל"ג, עמוד 27|עמוד=29}}}}