קרטל הלחם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''קרטל הלחם''' הוא פרשה שבמסגרתה הגישה רשות ההגבלים העסקיים כתבי אישום נגד המאפיות הגדולות בישראל ומנהליהן (19 נאשמים), באשמת יצירת הסדר כובל של חלוקת השוק ותיאום מחירים בתחום הלחם האחיד והחלות הנתונים..." |
הרחבה, לפי פסק הדין של בית המשפט העליון |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''קרטל הלחם''' הוא פרשה שבמסגרתה הגישה [[רשות ההגבלים העסקיים]] [[כתב אישום|כתבי אישום]] נגד ה[[מאפיה|מאפיות]] הגדולות בישראל ומנהליהן (19 נאשמים), באשמת יצירת [[הסדר כובל]] של חלוקת השוק ו[[תיאום מחירים]] בתחום ה[[לחם אחיד|לחם האחיד]] וה[[חלה|חלות]] הנתונים ל[[פיקוח מחירים]]. על המאפיות ומנהליהן הוטלו [[קנס]]ות, ועל מרבית המנהלים הוטלו גם עונשי [[מאסר]] קלים.
==הוראות החוק==
[[חוק ההגבלים העסקיים]] (כשמו באותה עת, בינואר 2019 שונה שמו ל[[חוק התחרות הכלכלית]]) קובע שהסדר לחלוקת השוק בין ספקים שונים ותיאום מחירים ביניהם הם הסדר כובל. עריכת הסדר כובל ללא היתר היא עבירה שעונשה שלוש שנות מאסר וקנס, וכאשר העבירה נעשתה בנסיבות מימירות, עונשה הוא חמש שנות מאסר וקנס. החוק מגדיר נסיבות מחמירות:
:נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין השאר בשל אחד או יותר מאלה:
:(1) חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה;
:(2) פרק הזמן שבו התקיימה העבירה;
:(3) הנזק שנגרם, או הצפוי להיגרם לציבור, בשל העבירה;
:(4) טובת ההנאה שהפיק הנאשם.
==הקרטל==
לחם אחיד (כהה) פרוס וארוז כיכר 750 גרם וחלה או מאפה שמרים כיכר 500 גרם שלם הם מאפים שנקבע להם [[מחיר]] מרבי לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים]], התשנ"ו-1996, והם היוו את עיקר המכירות של מוצרי הלחם שבפיקוח לפי חוק זה.
לפי כתב האישום, למן המחצית הראשונה של חודש פברואר 2010 או מועד סמוך לכך, עד לסוף חודש מאי 2010, היו כלל הנאשמים צדדים להסדר לפיו המאפיות יימנעו מתחרות על אספקת מוצריהן או על הגדלת הכמות המסופקת על ידן, ללקוחות שבאותו מועד אחת המאפיות האחרות סיפקה להם מוצרים, וכן כי המאפיות יפעלו להעלאת המחירים בהם נמכרים לצרכן לחמים מסוג לחם אחיד פרוס וחלה. בהתאם להסדר זה נמנעו המאפיות, ככלל, מתחרות על לקוחות קיימים, ופעלו להעלאת המחירים בהם נמכרים לצרכן לחמים מסוג לחם אחיד פרוס וחלה, ואף הצליחו להביא לעליית מחירים לצרכן בחלק מנקודות המכירה. לצורך גיבוש ההסדר האמור, יישומו ויישוב מחלוקות שהתעוררו אגב יישום ההסדר ברחבי הארץ, קיימו הצדדים להסדר ונציגים נוספים של המאפיות מגעים שונים, ובכלל זה שיחות טלפון ופגישות משותפות בהרכבי משתתפים שונים.
החקירה בפרשה הפכה לגלויה ב-24 במאי 2010, כאשר חוקרי רשות ההגבלים העסקיים פשטו על אתרי המאפיות החשודות.{{הערה|{{nrg|רונית מורגנשטרן|רשות ההגבלים חושדת: קרטל בין יצרני הלחם הגדולים|110/599|24 במאי 2010|16|2}}}} ב-29 באוגוסט 2012 הוגש כתב אישום נגד הנאשמים בפרשה.{{הערה|[https://kanisrael.co.il/18844/ רשות ההגבלים העסקיים, הגישה כתב אישום כנגד מאפיות הלחם בגין קרטל], "כאן ישראל", 29 באוגוסט 2012}}
==העמדה לדין==
בגין המעשים שיוחסו להן הואשמו המאפיות השותפות להסדר, מנהליהן ועובדים בכירים בהן בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, בהיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, נוכח חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בישראל; ריבוי קורבנות העבירה והנזק הפוטנציאלי כתוצאה מההסדר; חיוניותם של המוצרים נשוא ההסדר; ריבויים של הצדדים להסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים.
יהודה שניידמן, מנכ"ל [[מאפיית ברמן]], וישעיהו דוידוביץ', מנכ"ל [[מאפיית דוידוביץ']], הודו בעריכת הסדר כובל, אך טענו שאין זה הסדר כובל בנסיבות מחמירות, כהגדרתו בחוק וכפי שנטען בכתב האישום. [[בית המשפט המחוזי בירושלים]] הרשיע אותם בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות,{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-12-08-28192-22.htm ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים], ניתן ב-9 ביולי 2015, באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]"}} וגזר עליהם שנת מאסר וקנסות בגובה 200 אלף ש"ח (על שניידמן) ו-300 אלף ש"ח (על דוידוביץ'). על מאפיית ברמן הוטל קנס בגובה 1.4 מיליון ש"ח; על מאפיית דוידוביץ' – 700 אלף ש"ח; על מאפיית אלומות – 400 אלף ש"ח. על מרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ', נגזרו 6 חודשי [[עבודות שירות]] וקנס בסך 100 אלף ש"ח.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-12-08-28192-55.htm ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים], ניתן ב-13 בינואר 2016, באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]"}}{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-12-08-28192-517.htm ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים], ניתן ב-25 בפברואר 2018, באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]"}} שניידמן ודוידוביץ' ערערו ל[[בית המשפט העליון]] על [[הכרעת דין|הכרעת הדין]] ו[[גזר דין|גזר הדין]], והמדינה ערערה על גזר הדין. בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין ואת ערעור המדינה על גזר הדין, וקיבל את ערעורם של שניידמן ודוידוביץ' על גזר הדין, והקטין את עונש המאסר בפועל בעניינם לשישה חודשים, מתוכם שלושה חודשים לריצוי בכלא ושלושה חודשים לריצוי בעבודות שירות. שאר רכיבי העונש נותרו בעינם.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16016560.w09|סוג=ע"פ|עותר=ישעיהו דוידוביץ ואחרים|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=20 במרץ 2017}};{{ש}}{{ישראל היום|יאיר אלטמן|הקלה בעונשם של מורשעי "קרטל הלחם"|461739|20 במרץ 2017}}}}
| |||