קרטל הלחם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, לפי פסק הדין של בית המשפט העליון
שורה 23:
ב-29 באוגוסט 2012 הוגש כתב אישום נגד הנאשמים בפרשה.{{הערה|[https://kanisrael.co.il/18844/ רשות ההגבלים העסקיים, הגישה כתב אישום כנגד מאפיות הלחם בגין קרטל], "כאן ישראל", 29 באוגוסט 2012}} המאפיות השותפות להסדר, מנהליהן ועובדים בכירים בהן הואשמו בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, בהיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, נוכח חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בישראל; ריבוי קורבנות העבירה והנזק הפוטנציאלי כתוצאה מההסדר; חיוניותם של המוצרים נשוא ההסדר; ריבויים של הצדדים להסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים.
 
יהודה שניידמן, מנכ"ל [[מאפיית ברמן]], וישעיהו דוידוביץ', מנכ"ל [[מאפיית דוידוביץ']], הודו בעריכת הסדר כובל, אך טענו שאין זה הסדר כובל בנסיבות מחמירות, כהגדרתו בחוק וכפי שנטען בכתב האישום. [[בית המשפט המחוזי בירושלים]] הרשיע אותם בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות,{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-12-08-28192-22.htm ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים], ניתן ב-9 ביולי 2015, באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]"}} וגזר עליהם שנת מאסר, בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, פסילה מכהונה כ[[דירקטור]] ב[[חברה ציבורית|חברות ציבוריות]] במשך חמש שנים, וקנסות בגובה 200 אלף ש"ח (על שניידמן) ו-300 אלף ש"ח (על דוידוביץ'). על מאפיית ברמן הוטל קנס בגובה 1.4 מיליון ש"ח; על מאפיית דוידוביץ' – 700 אלף ש"ח; על מאפיית אלומות – 400 אלף ש"ח. על מרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ', נגזרו 6 חודשי [[עבודות שירות]] וקנס בסך 100 אלף ש"ח.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-12-08-28192-55.htm ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים], ניתן ב-13 בינואר 2016, באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]"}}{{הערה|שם=גזר דין 1[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-12-08-28192-517.htm ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים], ניתן ב-25 בפברואר 2018, באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]"}} שניידמן ודוידוביץ' ערערו ל[[בית המשפט העליון]] על [[הכרעת דין|הכרעת הדין]] ו[[גזר דין|גזר הדין]], והמדינה ערערה על גזר הדין. בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין ואת ערעור המדינה על גזר הדין, וקיבל את ערעורם של שניידמן ודוידוביץ' על גזר הדין, והקטין את עונש המאסר בפועל בעניינם לשישה חודשים, מתוכם שלושה חודשים לריצוי בכלא ושלושה חודשים לריצוי בעבודות שירות. שאר רכיבי העונש נותרו בעינם.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16016560.w09|סוג=ע"פ|עותר=ישעיהו דוידוביץ ואחרים|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=20 במרץ 2017}};{{ש}}{{ישראל היום|יאיר אלטמן|הקלה בעונשם של מורשעי "קרטל הלחם"|461739|20 במרץ 2017}}}}
 
ירון אנג'ל, מנכ"ל [[מאפיית אנג'ל]] ו[[דירקטור]] בה, הורשע על פי הודאתו ב[[הסדר טיעון]] ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל, שישה וקנסחודשי בגובהמאסר 300על אלףתנאי, ש"ח ונמנעפסילה ממנומכהונה לכהןכדירקטור בדירקטוריוןבחברה החברהציבורית במשך חמש שנים וקנס בסך 300 אלף ש"ח.{{הערה|שם=גזר דין 1}}{{הערה|{{דבר ראשון|ענת יורובסקי|קרטל הלחם: מנכ"ל מאפיית אנג'ל נידון ל-5 חודשי מאסר|112325|25 בפברואר 2018}}}} משה מרקוביץ', מנהל המכירות של מאפיית אורנים, נדון לארבעה וחצי חודשים של עבודות שירות, קנס בסך 60,000 ש"ח ושישה חודשי מאסר על תנאי.{{הערה|שם=גזר דין 1}}
 
על [[מאפיית דגנית עין בר]] הוטל קנס של 700,000 ש"ח. על יוחנן אהרונסון, יו"ר [[מאפיית דגנית עין בר]], הוטלנגזרו קנס בסך 500 אלף ש"ח, שישה חודשי מאסר על תנאי ופסילה מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית במשך חמש שנים, ועל מנכ"ל המאפיה, מנחם (מנה) אוברוקביץ', הוטלונגזרוו ארבעה חודשי עבודות שירות, וקנסקנס בגובה 100 אלף ש"ח, שישה חודשי מאסר על תנאי ופסילה מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית במשך חמש שנים.{{הערה|שם=גזר דין 1}}
 
==קישורים חיצוניים==