מערת המכפלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הערות שוליים: דיון במזנון+מיותר; קיימות תבניות ממוקדות יותר
קצת סדר
שורה 37:
ב[[פרקי דרבי אליעזר]] מתואר כיצד אברהם אבינו גילה את המערה. כאשר עשה סעודה למלאכים ורצה ליקח בן בקר, כפי שכתוב: "ואל הבקר רץ אברהם" ({{תנ"ך|בראשית|יח|ז|קצר=כן}}) – ברח מלפניו (הבן בקר) ונכנס למערת המכפלה. רץ אברהם אחריו שם ומצא שם אדם וחווה שוכבים על המיטות וישנים, ונרות דולקים עליהם וריח טוב עליהם כריח ניחוח. לפיכך חמד את המערה לאחוזת קבר." (פרק ל"ה).
 
עוד מובא בפרקי דרבי אליעזר, כאשר אברהם בקש מה[[יבוסים]], בני חת, לקנות מהם את המערה תמורת זהב לאחוזת קבר הם לא הסכימו. אברהם השתחווה בפניהם. אמרו לו כי יכרות עימם ברית שבני ישראל לא ייכבשו את עירם, ירושלים. אברהם הסכים וכרת עמהם ברית ושבועה. על מנת להבטיח את קיום השבועה, היבוסי עשו צלמי נחושת והעמידו אותן בירושלים וכתבו עליהם את ברית שבועת אברהם. וכשבאו בני ישראל לארץ כנען, כפי שמתואר ב[[ספר שופטים]]: וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם לֹא (יָוכְלוּ) [יָכְלוּ] בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" ({{תנ"ך|יהושע|טו|סג|קצר=כן|ללא=ספר}}). [[דוד המלך]] רצה לכבוש את [[ירושלים]] ולא הצליח שנאמר "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר: לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים, לֵאמֹר: לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה" ({{תנ"ך|שמואל ב|ה|ו|קצר=כן}}). רק אחרי שדוד הסיר את העיוורים והפסחים הוא כבש את ירושלים.
 
ב[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד הבבלי]] כפרשנות לפסוק "ויבוא עד חברון" בספר במדבר, מסופר על [[כלב בן יפונה]] ש"פירש מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות".
על מנת להבטיח את קיום השבועה, היבוסי עשו צלמי נחושת והעמידו אותן בירושלים וכתבו עליהם את ברית שבועת אברהם. וכשבאו בני ישראל לארץ כנען, כפי שמתואר ב[[ספר שופטים]]: וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם לֹא-(יָוכְלוּ) [יָכְלוּ] בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" ({{תנ"ך|יהושע|טו|סג|קצר=כן|ללא=ספר}}) . [[דוד המלך]] רצה לכבוש את [[ירושלים]] ולא הצליח שנאמר "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלַם אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא-תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם-הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה" ({{תנ"ך|שמואל ב|ה|ו|קצר=כן}}).רק אחר שדוד הסיר את העורים והפסחים כבש את העיר.
 
===שם המקום===
שורה 52:
*ב[[פרקי דרבי אליעזר]] מסופר שאף ראשו של [[עשיו]] טמון במערת המכפלה.{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Pirkei_DeRabbi_Eliezer.39?lang=he פרקי דרבי אליעזר לט].}}
 
== היסטוריההמבנה ==
הבניין שמעל מערת המכפלה הוא אחד ה[[מונומנט]]ים הנאים ביותר שהשתמרו מ[[תקופת בית שני]]. יש הסוברים שהבניין נבנה על ידי המלך [[הורדוס]], מכיוון שהסגנון האדריכלי שלו דומה לסגנון הבנייה ההרודיאני, לדוגמה בהוספת ה[[פילסטר|אומנות]] בחלקו העליון של המבנה, עיצוב המהווה מאפיין הרודיאני מובהק. מנגד יש הסוברים שבימיו של הורדוס כבר עמד הבניין על תלו, ונבנה קודם לכן על ידי ה[[אדום (עם)|אדומים]].{{הערה|[[בן ציון לוריא]], 'הבניין שעל מערת המכפלה וזמנו', ע' אבישר (עורך), ספר חברון, 1978, עמ' 265-269; וראה גם במאמרו {{קתדרה||מקומה של החקרה - בצפון הר הבית|21.4|תשרי תשמ"ב, בסוף עמ' 31}}}} לדעת אחרים הוא נבנה מאוחר יותר, בימי [[אדריאנוס]].{{הערה|טוביה שגיב שקרקה, [http://www.h-mikdash.com/Adrianus.pdf הקיסר אדריאנוס בונה המתחמים בירושלים ובחברון], נובמבר 2009}}
 
שורה 62:
 
ארכאולוגים שחקרו את המקום הצביעו על הזיקה האדריכלית המובהקת בין המבנה של מערת המכפלה למתחם הר הבית. מבנה נוסף מאותו טיפוס הוא זה שבאלוני ממרא מצפון לחברון. בשלושתם בולטים מאפיינים אדריכליים כגון שימוש באבני ענק, סיתות שוליים, אומנות אחוזות ועוד. הארכאולוג ד"ר יובל ברוך הציע כי המבנה נוסד על ידי הורדוס כמתחם אדומי (של האוכלוסייה האדומית המגוירת), לצד בנייתו של הר הבית בירושלים.
 
ב[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד הבבלי]] כפרשנות לפסוק ויבוא עד חברון בספר במדבר, מסופר על [[כלב בן יפונה]] ש"פירש מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות".
 
===תיאורי הנוסעים===