כפר תבור – הבדלי גרסאות

המועצה המקומית השקיעה רבות גם בפיתוח האסתטיה[[אסתטיקה|אסתטי]] של הכפר. ברבות השנים פיתוח ה[[גינון]] והניקיון ברחובות הכפר פרסם מחדש את היישוב בכל רחבי הארץ{{מקור}}. נוכח הפיתוח האינטנסיבי היישוב הפך בהדרגה לאבן שואבת לתושבים רבים אשר מצאו את פרנסתם בסביבה במגוון רב של מקצועות ועיסוקים. רובם המוחלט של הבוגרים בכפר תבור מוצאים את פרנסתם כשכירים או כבעלי [[מקצוע חופשי|מקצועות חופשיים]]. עם זאת, עדיין לא פסה החקלאות מן המושבה. חלק מבני משפחות המייסדים (בני הדור השלישי והרביעי) מוציאים עד היום את פרנסתם מן האדמה, אם כי הצלחתם בתחום זה תלויה יותר ויותר גם ב[[גלובליזציה|התפתחויות בשוק העולמי]] ולא רק בשוק המקומי.

בכפר תבור הוקמה [[מועצה דתית]] מקומית בראשותה עמד הרב בן ציון לוין תלמידו של הרב קוק. הרב לוין כיהן כראש המועצה הדתית משנות ה-40 עד [[1977 בישראל|1977]].

בשנים 1977 עד [[1997 בישראל|1997]] כיהן כראש המועצה הדתית בכפר תבור מרדכי סויסה.

במסגרת שירותי הדת, בכפר תבור קיימים ופועלים שני בתי כנסת: אחד, הוא [[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי והוותיק, בו מתפללים על פי [[נוסח אשכנז|נוסח עדות אשכנז]] ובבית הכנסת השני, הממוקם בקצה שכונת הגפנים, מתפללים על פי [[נוסח הספרדים|נוסח עדות ספרד]].

בביתב[[בית העלמין]] של המושבה ישנם קברים של אלמונים, מקרב תושבי מרכז הארץ, בעיקר בני [[יפו]], פליטי [[גירוש תל אביב]], אשר הוגלו על ידי ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקים]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], בד בבד עם נסיגתם צפונה מפני האנגליםה[[המנדט הבריטי|אנגלים]] הכובשים בהדרגה את הארץ.