קולנוע אמריקאי – הבדלי גרסאות

'''קולנוע אמריקאי''' (ב[[אנגלית]]: '''Cinema of the United States''') כולל את מגוון התוצרים הקולנועיים המופקים ב[[ארצותבארצות הברית]]., נודע גם בשם '''קולנוע הוליוודי''', על שם השכונה הסמוכה "[[הוליווד]]", בה קמו האולפנים הגדולים הראשונים המדינה. הקולנוע האמריקאי הוא מענפי הסרטים המפותחים והמצליחים ביותר בעולם, ותעשיית הסרטים בארצות-הברית מפיקה כיום כ-300 סרטים בשנה. אף על פי שלא כל הסרטים האמריקאים מופקים ב[[הוליווד]], הפך המחוז המפורסם ב[[לוס אנג'לס]] לשם נרדף לתעשיית הסרטים המקומית. לקולנוע האמריקאי נודעת השפעה רבה על הקולנוע העולמי מתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] ועד היום.

במהלך תחילת [[העשור הראשון של המאה ה-20]], כאשר תעשיית הקולנוע עדיין הייתה בתחילת דרכה, מהגרים רבים, בעיקר [[יהודים]], מצאו תעסוקה בתעשיית הקולנוע האמריקנית בעיקר משום שרבים מהם לא הצליחו להשתלב בתעשיות האחרות בשל [[אפליה]] שהייתה קיימת באותה העת במקומות העבודה האמריקאים כלפי האוכלוסייה היהודית בארצות הברית. בתחילה התקיימו בעיקר הקרנות הסרטים בתיאטראות שזכו לכינוי "[[ניקלודאון (קולנוע)|ניקלודאוניםניקלאודיאונים]]" (Nickelodeons), משום שמחיר הכניסה לסרט היה [[ניקל]] אחד בלבד (חמישה סנט). תוך מספר שנים, אישים כגון [[סמואל גולדווין]], [[קארל למל]], [[אדולף צוקור]], [[ג'סי לסקי]], [[לואי ב. מאייר]] והאחים וורנר ([[הארי וורנר]], [[אלברט וורנר]], [[סם וורנר]] ו[[ג'ק וורנר]]) החלו לעסוק בהפקת סרטים. במהרה הם עמדו בראש אולפני הסרטים של תעשיית הקולנוע האמריקאית. ראשי האולפנים סללו בהמשך גם את הדרך עבור יוצרי סרטים רבים ש[[הגירה לארצות הברית|היגרו לארצות הברית]] ממדינות אחרות על מנת לעבוד בתעשיית הקולנוע האמריקאית. בשנת [[1924]], מתוך רצון לשלוט על כל שרשרת הייצור של הפקה, הפצה והקרנה של סרטי קולנוע, רכש [[מרקוס לואו]] שלושה [[אולפן קולנוע|אולפני קולנוע]] מ[[הוליווד]]: סרטי '''מטרו''', סרטי '''גולדווין''' של סמואל גולדווין ואדולף צוקור ואולפני '''מאייר''' של לואי ב. מאייר. כך נוצרה חברת ההפקה [[מטרו גולדווין מאייר]] (MGM), כ[[חברה בת]] של רשת [[בתי קולנוע לואוס]]. הדבר יצר שינוי מבני בתעשיית הקולנוע האמריקאית והפך אותה ל[[אוליגופול]] הנשלט על ידי קבוצות ענק של חברות אולפנים שיש להם זרוע הפצה ורשת בתי קולנוע בבעלותן. ב-[[1948]] החל [[ממשל ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] להיאבק בתופעה המנוגדת לחוקי [[הגבלים עסקיים|ההגבלים העסקיים]] ולפי [[פסק דין]] [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] United States v. Paramount Pictures, (Inc., 334 U.S. 131 (1948) שנקרא גם Hollywood Antitrust Case of 1948).{{הערה|[https://supreme.justia.com/cases/federal/us/334/131/ פסק הדין]}} פורקה ב-[[1959]] חברת ההקרנה - בתי הקולנוע לואוס - מחברת ההפקה וההפצה "מטרוMGM. גולדווין מאייר".

* רוני רגב, [https://podcasts.google.com/feed/aHR0cHM6Ly9mZWVkcy5zb3VuZGNsb3VkLmNvbS91c2Vycy9zb3VuZGNsb3VkOnVzZXJzOjQ1NTQ1OTU3NC9zb3VuZHMucnNz/episode/dGFnOnNvdW5kY2xvdWQsMjAxMDp0cmFja3MvMTA5Mzc1NzUxNQ?sa=X&ved=0CAUQkfYCahcKEwjgztH66qryAhUAAAAAHQAAAAAQAw&hl=iw הביזנס של הוליווד], הפודקאסט "של היסטוריה גדולה בקטנה" פרק 169