לא תחנם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היתר המכירה בשנת השמיטה{{עוגן|היתר}}: אדרבה, כתוב שם שהחמירו בשדה כי הוא גם חניה בקרקע וגם הפקעה ממעשר, צריך את שניהם |
←מקור האיסור: עיצוב |
||
שורה 18:
==מקור האיסור==
ב[[תורה]], בספר [[דברים]] ({{תנ"ך|דברים|ז|ללא=ספר}}) מצווה [[משה]] את [[שבטי ישראל|בני ישראל]] לפני כניסתם לארץ על [[מחיית שבעה עממים]] העובדים [[עבודת אלילים|עבודה זרה]] מן הארץ:
{{ציטוט|תוכן=(א) כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. (ב) וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית '''וְלֹא תְחָנֵּם.''' (ג) וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. (ד) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר. (ה) כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ.|מקור={{תנך|דברים|ז|א|ה}}}}
פשט הדברים מלמד על איסור לחון ולחמול על שבעת העממים, שהרי המצווה היא להכריתם מן הארץ. עם זאת, חז"ל הבינו שמדובר בציווי לדורות בעל משמעויות קונקרטיות. אך מכיוון שבהרחבת האיסור אין אפשרות להישאר בהבנה של איסור חמלה בלבד, נפסקו להלכה שלושה איסורים, המתבססים על שלוש קריאות שונות של המילה 'תחנם':<ref>תלמוד בבלי, {{ויקיטקסט|עבודה זרה כ א}}</ref>
# לא תַחֲנֵם - "לא תיתן להם חניה בקרקע"; איסור על מכירת בתים ושדות בארץ ישראל לעובדי עבודה זרה.
שורה 26:
אחת המטרות של ההלכות הללו היא מניעת התקרבות לגויים על מנת שלא ללמוד ממעשיהם.
האיסור "לתת להם חניה בקרקע" נועד גם למנוע מהם להיאחז בארץ ישראל
== פרטי הדינים ==
| |||