דלאי לאמה – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
הוספת קישור לצפון הודו
מ (הוספת קישור לצפון הודו)
ב-[[1682]] עם בחירת הדלאי לאמה השישי, טסאנג-יאנג גיאטסו, הוחלט כי תפקיד המנהיג הרוחני והמנהיג הפוליטי יישארו בידי אדם אחד - הוא הדלאי לאמה.
 
ב-[[17 בנובמבר]] [[1950]], בגיל חמש עשרה בלבד, הוכתר [[טנזין גיאטסו]] על ידי ממשלת טיבט לראש המדינה ולמנהיגה הרוחני הרשמי, הדלאי לאמה ה-14, במקום קודמו [[טובטן גיאטסו]] (Thubten Gyatso), שנפטר בשנת [[1933]]. בחודש אוקטובר 1950, בעקבות המינוי שסין התנגדה לו מאוד, כבשו כוחות הצבא הסיני את טיבט. לאחר ניסיון [[התנקשות]] כושל של סין בגיאטסו וכישלון ניסיון של הטיבטים להתקומם, ברח גיאטסו ל[[דרמסאלה]] שבצפוןשב[[צפון הודו]] ב-[[17 במרץ]] [[1959]], בה הוא שוהה עד היום. ב[[דרמסלה]] הוקמה [[הממשלה הטיבטית הגולה]] בראשות גיאטסו, המנהלת את המאבק לשחרור טיבט ולהשגת [[עצמאות]] או לכל הפחות, [[אוטונומיה]]. ממשלת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] מחרימה את הדלאי לאמה ה-14 ומסרבת לחלוטין לשאת ולתת עמו, בשל היותו סמל למאבק לשחרור טיבט. החזקה של כתבים, תמונות או סרטים הקשורים לדלאי לאמה נחשבת בסין ל[[עבירה פלילית]] חמורה שעונש כבד בצדה. גיאטסו קיבל את [[פרס נובל לשלום]] בשנת [[1989]] על הנהגת [[אופוזיציה]] [[אי-אלימות|לא אלימה]] ([[סאטיאגרהא]]) נגד השלטון הסיני בטיבט.
 
בשנת [[1995]] הכריז גיאטסו על [[גנדן צ'ואקי ניאמה]], בן ה-6 אשר התגורר בטיבט, כגלגול ה-11 של ה[[פאנצ'ן לאמה]] (התואר השני בחשיבותו ב[[בודהיזם טיבטי|בודהיזם הטיבטי]]). בעקבות חוסר שביעות רצון של השלטון הסיני מהבחירה, נאסרו ניאמה ובני משפחתו, ומאז לא נודע מה עלה בגורלם. כתחליף, בחרו הסינים את גיאנסיאן נורבו (Gyaincain Norbu) כפאנצ'ן לאמה מטעמם, אף שמרבית הטיבטים אינם מכירים בבחירה זו.