דלאי לאמה – הבדלי גרסאות

ב-[[17 בנובמבר]] [[1950]], בגיל חמש עשרה בלבד, הוכתר [[טנזין גיאטסו]] על ידי ממשלת טיבט לראש המדינה ולמנהיגה הרוחני הרשמי, הדלאי לאמה ה-14, במקום קודמו [[טובטן גיאטסו]] (Thubten Gyatso), שנפטר בשנת [[1933]]. בחודש אוקטובר 1950, בעקבות המינוי שסין התנגדה לו מאוד, כבשו כוחות הצבא הסיני את טיבט. לאחר ניסיון [[התנקשות]] כושל של סין בגיאטסו וכישלון ניסיון של הטיבטים להתקומם, ברח גיאטסו ל[[דרמסאלה]] שבצפוןשב[[צפון הודו]] ב-[[17 במרץ]] [[1959]], בה הוא שוהה עד היום. ב[[דרמסלה]] הוקמה [[הממשלה הטיבטית הגולה]] בראשות גיאטסו, המנהלת את המאבק לשחרור טיבט ולהשגת [[עצמאות]] או לכל הפחות, [[אוטונומיה]]. ממשלת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] מחרימה את הדלאי לאמה ה-14 ומסרבת לחלוטין לשאת ולתת עמו, בשל היותו סמל למאבק לשחרור טיבט. החזקה של כתבים, תמונות או סרטים הקשורים לדלאי לאמה נחשבת בסין ל[[עבירה פלילית]] חמורה שעונש כבד בצדה. גיאטסו קיבל את [[פרס נובל לשלום]] בשנת [[1989]] על הנהגת [[אופוזיציה]] [[אי-אלימות|לא אלימה]] ([[סאטיאגרהא]]) נגד השלטון הסיני בטיבט.