זאב ז'בוטינסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
הוספת תבנית אישיות ביטחונית
שורה 106:
 
=== הקמת הגדודים העבריים ===
{{אישיות ביטחונית
[[קובץ:Zeev Jabotinsky uniform.jpg|ממוזער|250px|ז'בוטינסקי ב[[מדים|מדי]] [[הגדודים העבריים]] ([[רגימנט הפוסילירים המלכותי]] הבריטי), מתוך התצוגה במכון ז'בוטינסקי ב[[מצודת זאב]], תל אביב]]
| סיווג = לוחם
[[קובץ:עיטורים צבאיים של זאב ז'בוטינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיטורים צבאיים]]
| תמונה = [[File:Zeev Jabotinsky uniform.jpg|250px]]
{{הפניה לערך מורחב|הגדודים העבריים}}
[[קובץ:Zeev| Jabotinskyכיתוב = uniform.jpg|ממוזער|250px|ז'בוטינסקי ב[[מדים|מדי]] [[הגדודים העבריים]] ([[רגימנט הפוסילירים המלכותי]] הבריטי), מתוך התצוגה במכון ז'בוטינסקי ב[[מצודתבמצודת זאב]], תל אביב]]
| תאריך לידה = [[17 באוקטובר]] [[1880]]
| תאריך לידה עברי = [[י"ב בחשוון]] [[ה'תרמ"א]]
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרוסית}} [[אודסה]], [[האימפריה הרוסית]]
| תאריך פטירה = [[3 באוגוסט]] [[1940]]
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ט בתמוז]] [[ה'ת"ש]]
| מקום פטירה = {{דגל|ניו יורק}} [[האנטר (עיר)|האנטר]] {{אנ|Hunter, New York}}, [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], [[ארצות הברית]]
| מקום קבורה = {{דגל|ניו יורק}} [[מערב בבילון]] {{אנ|West Babylon, New York}}, [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], [[ארצות הברית]] (1940-1964)
{{דגל|ישראל}} [[ירושלים]], [[ישראל]] (1964-)
| מדינה = {{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}
| כינוי = החייל הראשון ליהודה
| השכלה = [[ספיאנצה – אוניברסיטת רומא]]
| בת זוג = [[יוענה ז'בוטינסקי]]
| השתייכות = {{דגל|הצבא הבריטי||+}}
| התחלת פעילות = [[23 בפברואר]] [[1916]]
| סיום פעילות = אביב [[1919]]
| דרגה = {{דרגה|לוטננט (צבא בריטניה)}} לוטננט
| תפקידים בשירות = קצין בגדוד ה-20 של רגימנט לונדון
| פעולות ומבצעים = [[מלחמת העולם הראשונה]]
| עיטורים = [[מסדר האימפריה הבריטית]]{{ש}}[[מדליית המלחמה הבריטית]]{{ש}}[[מדליית הניצחון במלחמת העולם הראשונה (בריטניה)|מדליית הניצחון]]
}}{{הפניה לערך מורחב|הגדודים העבריים}}
לאחר שפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], נתמנה ז'בוטינסקי ביוזמתו ככתב חוץ של ה[[יומון]] ה[[מוסקבה|מוסקבאי]] "רוסקייה ויידומוסטי" ל[[מערב אירופה]] והתיישב ב[[פריז]] (עיר בה שהה תקופות ארוכות מחייו). כאשר הצטרפה [[האימפריה העות'מאנית]] למלחמה, נטש מיד את [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדתו]] הנייטרלית; מהיכרותו עם מבנה השלטון של האימפריה מימיו בקושטא, סבר ז'בוטינסקי כי נפילתה היא עניין של זמן, ולאחר שתיפול יזכו העמים תחת שלטונה ל[[עצמאות]]. יתר על כן, הוא סבר כי ההתחשבות בדרישותיהם תנבע מהשתתפות עמים אלה במלחמה. חששו הגדול היה כי תביעות היהודים לא תיענינה אם ישתתפו במלחמה כחיילים המפוזרים בין צבאות המדינות השונות, אלא רק אם יתארגנו ככוח יהודי מוסדר.
 
שורה 125 ⟵ 146:
כאשר היה ודאי כי קבינט המלחמה עתיד להכריז על הקמת הלגיון העברי, הצטרף ז'בוטינסקי כמו רבים מגדוד נהגי הפרדות שפורק אל הגדוד ה-20 הבריטי. תוכניתם להיות גרעין ללגיון יצאה לפועל, והם הועברו אל [[הגדוד ה-38 של קלעי המלך]] החדש שהוקם.
בערב חג ה[[פסח]] באותה שנה, הוזמן ז'בוטינסקי לפגישה עם [[שר המלחמה]] הבריטי, הלורד דרבי. לאחר מכן הועלה לדרגת [[סמל (דרגה)|סמל]] (סרג'נט).{{הערה|שם=בן דורי 302}} באוגוסט התחיל לקרוא להתגייסות לגדוד תחת דפי "[[אונזער טריבונע]]".
הוא הוכשר בקורס סמלים, וב-1918 הספיק לעלות לדרגת סגן ([[לוטננט]]) יומיים לפני שיצא הגדוד לארץ ישראל. ב-2 בפברואר אותה שנה, עבר עם הגדוד העברי בכידונים מוברגים ברחובותיה הראשיים של לונדון.{{הערה|'''כתבים: זכרונות בן־דורי''', תאריכים חשובים, עמ' 302–303.}}[[קובץ:עיטורים צבאיים של זאב ז'בוטינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיטוריו צבאיים של ז'בוטינסקי]]ב-1918 הגיע ז'בוטינסקי למצרים ונתמנה ל[[צנזורה צבאית|צנזור]] של מכתבי החיילים העבריים. לפני חג הפסח, הגיע עם הגדוד השני לארץ ישראל. ב[[רחובות]] השתתף בוועידה המונית לשם גיוס הנוער העברי לגדודים העבריים.{{הערה|שם=בן דורי 303|'''כתבים: זכרונות בן־דורי''', תאריכים חשובים, עמ' 303.}}
 
ב-1918 הגיע ז'בוטינסקי למצרים ונתמנה ל[[צנזורה צבאית|צנזור]] של מכתבי החיילים העבריים. לפני חג הפסח, הגיע עם הגדוד השני לארץ ישראל. ב[[רחובות]] השתתף בוועידה המונית לשם גיוס הנוער העברי לגדודים העבריים.{{הערה|שם=בן דורי 303|'''כתבים: זכרונות בן־דורי''', תאריכים חשובים, עמ' 303.}}
בתחילה מונה ז'בוטינסקי לקצין מקשר במפקדת [[אדמונד אלנבי|אלנבי]] בסרפנד ([[צריפין]]), אך כאשר קיבל הגדוד פקודה להיכנס למערכה, התפטר מתפקידו.
בתחילת יוני יצא עם הגדוד שלו לחזית ב[[הר אפרים]]. ביולי חזר משם והשתתף באספה גדולה בירושלים, בה נשא נאום נלהב על הצורך להתגייס.{{הערה|שם=בן דורי 303}} בנאומים חוצבי להבות היו רבים מאולמות ירושלים כמרקחה למשמע "הסופר העברי הראשון שיצא לחפש את הגבורה".