רפורמות קלוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Todsaf1 (שיחה | תרומות)
Todsaf1 (שיחה | תרומות)
שורה 46:
התפתחות רשת המנזרים גרמה להיווצרותם של מנזרים ללא אוטונומיה, הכפופים מנהלתית ודתית למנזר קלוני. כל הנזירים בכל מנזרי קלוני היו חברים במנזר קלוני הראשון. משמעות מבנה כזה שבכל פעם שהתחלף אב מנזר בקלוני, היו כל אלפי הנזירים צריכים להגיע לקלוני ולהשבע אמונים לאב המנזר החדש. בכך התבטלה החוויה האינטימית של המנזר.
 
עם מינויו של האפיפיור [[ניקולאס השני]] ב-[[1059]], הוא ניצל את העובדה ש[[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] היה ילד בן 9 וחסר כוח שלטון אמיתי והכריז כי מעתה ואילך ייבחרו האפיפיורים על ידי ה[[קרדינל]]ים של [[רומא]] ובמקביל אסר על כמרים להתמנות מידיו של אדם חילוני ובכך ביצר את כוחה של הכנסייה מחד ופתח ב[[מלחמתמאבק האינבסטיטורההאינווסטיטורה]] מצד שני.
 
האפיפיור [[גרגוריוס השביעי]] היה אחד מאנשי רפורמת קלוני ולפני מינויו למשרה כנסייתית היה נזיר במנזר קלוני. כאפיפיור הוא הנהיג רפורמות שכללו את לקיחת סמכות בחירת האפיפיורים מהרשויות החילוניות ברומא ובגרמניה, והעברתה לידי חבר החשמנים של הכנסייה עצמה. וכן את הקביעה כי לכנסייה הסמכות הבלעדית למנות אישים לפקידי הכנסייה בארצות השונות{{הערה|1=[[שולמית שחר]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5893&str1=+%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%94+%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA&x=49&y=5&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1 כנסייה ומלוכה : שתי מערכות נפרדות], מתוך '''מורשת ימי-הביניים''' (ישראל: משרד הביטחון, 1985)}}.