הלגיון העשירי פרטנסיס – הבדלי גרסאות

מ
עיצוב
מ (בוט החלפות: \1לגיו\2)
מ (עיצוב)
{{יחידה צבאית
[[קובץ:Samuel and Saidye Bronfman Archaeology WingDSCN5046.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים. נמצאת בתצוגה במוזיאון ישראל]]
| מדינה = [[האימפריה הרומית]]
| תאריך הקמה = [[41 לפנה"ס]]
| מלחמות = [[קרב אקטיום]]{{ש}}[[המרד הגדול]]{{ש}}[[מרד בר כוכבא]]
| בסיס האם = [[ירושלים]]
| שם בשפת המקור = LEGIO X FRETENSI
| כינוי = LFX
| תאריך פירוק = [[המאה ה-5]]
| מקים היחידה = [[אוקטביאנוס]]
}}[[קובץ:Samuel and Saidye Bronfman Archaeology WingDSCN5046.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים. נמצאת בתצוגה במוזיאון ישראל]]
 
[[קובץ:Samuel and Saidye Bronfman Archaeology WingDSCN5064.JPG|250px|ממוזער|שמאל|זוג רעפים שטוחים וביניהם רעף עגול שבסופו עיטור של הלגיון העשירי. הרעפים נמצאו בחפירות שנערכו בבנייני האומה, המקום שבו היו כבשני הלגיון העשירי. מוזיאון ישראל]]
 
'''הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס''' ([[לטינית]]: '''LEGIO X FRETENSIS''' או בקיצור '''LXF''') היה [[לגיון]] [[רומא העתיקה|רומאי]]י שהוקם על ידי [[אוגוסטוס|אוקטביוסאוקטביאנוס]] בשנת [[41 לפנה"ס]], בזמן [[הטריומווירט השני|מלחמת האזרחים ברומא]]. הידיעות על פעולות הלגיון מגיעות עד תחילת [[המאה החמישיתה-5]].
 
== היסטוריה ==
=== מלחמת האזרחים והתקופה הקיסרית ===
אוקטביוס הקים את הלגיון העשירי בשנת [[41 לפנה"ס]], המספר שניתן לו הוא התייחסות ל[[הלגיון העשירי אקווסטריס|לגיון העשירי אקווסטריס]] שפעל תחת פיקודו של [[יוליוס קיסר]].
 
המערכה הראשונה של הלגיון התקיימה ב[[סיציליה|סיקיליה]] ב-[[36 לפנה"ס]]. הלגיון, תחת פיקודו של [[מרקוס ויפסניוס אגריפה|מרקוס אגריפה]], נלחם נגד צבאו של [[סקסטוס פומפיוס]]. הניצחונות בקרבות ב[[קרב מילאי (36 לפנה"ס)|מילאי]] וב[[קרב נאולוכוס|נאולוכוס]], בקרבת [[מצר מסינה]] (לטינית: Fretum Siculum), הסירו את האיום שהטיל פומפיוס על רומא, והעניקו ללגיון את הכינוי '''פרטנסיס''' - "של המיצר".
 
בשנת [[31 לפנה"ס]] נלחם הלגיון העשירי ב[[קרב אקטיום]] כנגד [[מרקוס אנטוניוס]]. השתתפותו העיקרית של הלגיון בקרב, שהיה קרב ימי, היה בעלייה ותפיסת ספינות שעגנו ליד החוף. לציון הקרב נקבעה ספינת מלחמה [[תלת-חתרית]] כאחד מסמליו. סמל נוסף היה דמות של חזיר בר.
 
מאוחר יותר הוצב הלגיון העשירי ב[[חבל הבלקן|בלקן]] ומשם הועבר ל[[סוריה (פרובינקיה רומית)|סוריה]] בשנת [[6 לפנה"ס]], שם הוא היה חלק מן המערך הצבאי הרומאי שהוקם כהגנה נגד פלישה של [[האימפריה הפרתית]]. עם סיפוחה של יהודה לאימפריה הרומית בשנת [[6]] נשלח הלגיון העשירי לעזור ל[[קוויריניוס]] לדכא כל התנגדות לסיפוח ולארגון יהודה כפרובינקיה.
 
מטבע עם טביעת רכב של הלגיון העשירי פרטנסיס נמצאה ב[[חורבת מצד]].
[[קובץ:Phalera of the Legio X Fretensis.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סיכת ברונזה בקוטר 8 ס"מ שהייתה חלק מהעיטורים שהוצמדו למדיו של חייל מהלגיון העשירי פרטנסיס]]
 
הלגיון העשירי יחד עם [[הלגיון החמישי מקדוניקה]] הוצבו ב[[אלכסנדריה]] בשנת [[66]] כהכנה לפלישה ל[[אתיופיה]] אולם פרוץ [[המרד הגדול]] ביהודה גרם לשינוי התוכנית והלגיונות הועמדו תחת פיקודו של [[אספסיאנוס]] ש[[נירון קיסר|נירון]] הטיל עליו לדכא את המרד. מפקד הלגיון העשירי בתחילת המרד היה [[מרקוס אולפיוס טראיאנוס]]. תחילה הלגיון העשירי היה מוצב ב[[עכו]] אולם הוא נאלץ לעבור ל[[קיסריה]], הלגיון השתתף בכיבוש אזור הטראכון והעיר [[גמלא העתיקה|גמלא]], הוא חנה ב[[בית שאן]]. עדויות למחנהו של הלגיון נמצאו גם ב[[עין המסייעת 7020]]. בשנת 67 כבש הלגיון את [[יפיע (יישוב עתיק)|יפיע]] והחריב אותה. הלגיון כבש והרס את היישוב היהודי ב[[קומראן]] באביב של שנת 68. הלגיון הקים את מחנה החורף שלו ב[[יריחו]]. הלגיון העשירי היה חלק ממחנה [[הצבא הרומי|הצבא הרומאי]] שהטיל מצור על [[ירושלים]] בשנת 70, מחנהו של הלגיון היה על [[הר הזיתים]] ואנשיו הצטיינו בירי [[בליסטרה|בליסטראות]] על העיר הנצורה, המצור נמשך כחמישה חודשים שבסופם הלגיונות הרומאיים הסתערו על העיר, כבשוה ושרפו את [[בית המקדש]].
 
אחרי הניצחון על מרכז ההתנגדות בירושלים הלגיון העשירי השתתף במבצעים הרומאים לטיהור שאריתה של יהודה משרידי המרד, הוא כבש את המבצרים [[הרודיון]] ו[[מכוור]]. הלגיון תחת פיקודו של [[פלביוס סילבה]] הטיל מצור בשנת 72 על [[מצדה]], מעוזם האחרון של המורדים, הצרים החלו בבניית סוללה אדירה שהייתה מורכבת מאלפי טונות של אבנים ואדמה. בנייתה הושלמה בשנת 73 והלגיון הצליח לפרוץ את חומות המבצר רק כדי לגלות שהמורדים בחרו לקחת את חייהם מאשר ליפול בשבי הרומאי. לאחר השלמת דיכויו של המרד הלגיון העשירי הועבר ליהודה ומחנה הקבע שלו נקבע בירושלים, הוא היה כפוף לפיקודו של נציב יהודה שמעתה היה בדרגה של [[לגאטוס]]. הלגיון העשירי לקח חלק ב[[המלחמות הפרתיות|מלחמות הפרתיות]] של הקיסר [[טראיאנוס]] כנגד האימפריה הפרתית.
[[קובץ:Bitter map.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת המצור על ביתר בזמן דיכוי מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה]]
{{הפניה לערך מורחב|מרד בר כוכבא}}
[[מרד בר כוכבא]] הוא [[מרד]] שערכו [[יהודים|יהודי]] [[ארץ ישראל]] כנגד שלטון [[האימפריה הרומית]] בימי ה[[קיסרי רומא|קיסר]] [[אדריאנוס]], בין השנים [[132]]–[[136]] לספירה. המרד פרץ ככל הנראה בקיץ 132, ומעט מאוד ידוע על מהלכו והקרבות שהתנהלו בין הצדדים. כמו היבטים רבים של מרד בר כוכבא, היקפו הגאוגרפי נותר גם הוא לא ברור, אף על פי שנראה כי [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], מ[[עקרבה]] בצפון ועד [[באר שבע]] בדרום, ב[[מדבר יהודה]] ובאזור [[ים המלח]], אך לא ברור אם החזיק ב[[שפלת החוף]] או ביבנה. ככל הנראה בשלב הראשון הצליחו המורדים להתגבר על חלק מיחידות חיל המצב הרומי אך לא ברור האם הצליחו לכבוש את ירושלים - [[איליה קפיטולינה]] שהוחזקה על ידי הלגיון העשירי וזאת בגלל דלות הממצאים הארכאולוגיים ומחסור במקורות היסטוריים, שבעטיים לא ניתן היום להכריע בשאלה האם נכבשה ירושלים על ידי המורדים.{{הערה|[http://www.numis.co.il/Question_Jerusalem.pdf לדיון מקיף ודעה אחרת ראו גם Y Zlotnik The Question of the Conquest of Jerusalem by the Bar Kokhba rebels 2006 - numis.co.il ]}}
 
בשלב השני קיבל הצבא הרומאי ביהודה תגבורת מהפרובינקיות הסמוכות: מצרים, סוריה וערביה, משנכשלו אלה, נאלץ הקיסר הרומאי, אנדריאנוס, להביא בשלב השלישי, את [[יוליוס סוורוס]] נציב בריטניה, שבפיקודו היו שלושה לגיונות וחמישים יחידות עזר.{{הערה|לקריירה של יוליוס סוורוס: A. R. Birley, The Fasti of Roman Britain (1981) pp. 106-109 ; וגם: E. Dabrowa, The Governors of Roman Syria from Augustus to Septimius Severus, pp 94-96. ; ליחידות העזר שהיו תחת פיקודו, ראו: P. Weiß, 'Neue Militärdiplome für den Exercitus von Britannia', ZPE 156 (2006), pp. 245-251. בעיקר עמ' 250.}} העדויות מצביעות על כך ששבעה לגיונות: העשירי 'פרנטסיס', [[הלגיון השישי פראטה|השישי פראטה]] שהוצבו ביהודה, [[הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה|העשרים ושניים דיאוטריאנה]] ו[[הלגיון השני טראיאנה|השני טראיאנה]] שהגיעו ממצרים, [[הלגיון השלישי גאליקה| השלישי גאליקה]] שהגיע מסוריה, [[הלגיון השלישי קירנאיקה|השלישי קירנאיקה]] שהגיע מערביה, וכן [[הלגיון העשירי גמינה|העשירי גמינה]], שהגיע מארצות הדנובה השתתפו בלחימה במלואם, וכי ארבעה או חמישה נוספים השתתפו בחלקם.{{הערה|חלק מהחוקרים נצמדו לכל הוכחה אפיגראפית של השתתפות הלגיונות לכך שהלגיונות השתתף במלואו. אחרים ראו כי הוכחה אפיגראפית מצביעה על כך שרק חלק מהלגיונות השתתפו במרד. לגישה המקסימליסטית, ראו: Applebaum, Prolegomena, 25-7, 44-9. לגישה המינימליסטית ראו: מנחם מור, הצבא הרומי בפרובינקיה יודיאה בשנים 132–135 לסה"נ, '''יוון ורומא בארץ-ישראל''', 1989, עמ' 98-130.}} השתתפות הלגיון העשירי 'פרנטסיס' בדיכוי מרד בר כוכבא עולה מכמה עדויות שונות. אחת מהן היא מכתובת אנונימית המתעדת כי מפקד הלגיון העשירי זכה בעיטורים אחדים מאדריאנוס על חלקו בדיכוי מרד בר כוכבא: שני כתרים, ה-muralis וה-vallaris, ועיטור ה-hasta.{{הערה|[[אוסף הכתובות הלאטיניות|CIL]] XI 6339}}
 
שיא הלחימה של הלגיון העשירי היה במהלך המצור על [[ביתר]] וביחד עם יחידות רומאיות אחרות.{{הערה|על העדויות האראולוגיות בביתר ראו: ו. ד. קארול, 'ביתיר ושרידיה הארכאולוגיים', בתוך: '''מרד בר כוכבא''', (עורך: אהרון אופנהיימר); 19 On archaeological remains uncovered at Bethar, see W. D. Carroll, "Bittir and Its Archaeological Remains," AASOR 5 (1923-4),pp. 77-103 ; ראו גם: B. Kirschner, "A Mint of Bar-Kokhba?" BJPES 13 (1946), 153-60 (Hebrew; English summary, xi) ; וגם: דוד אוסישקין, חפירת בדיקה בביתר, מצודתו האחרונה של בר-כוכבא, '''ארץ-ישראל''', כג, תשנ"ב, עמ' 260–275, 1992; and D. Ussishkin, "Archaeological Soundings at Betar, Bar-Kochba's Last Stronghold," Tel-Aviv 20 (1993),66-97. והמעודכן ביותר: יצחק מגן, שחר בץ וליאור שפירא, סיכום ראשוני של שתי עונות החפירה בחורבת ביתר המקראית, '''הקונגרס הארכאולוגי השלושים וארבעה בישראל''', 15 באפריל 2008.}} מכלול המצור הרומאי, בדומה לזה שהוטל על ידי הלגיון העשירי על מצדה בשנת 73 או 74, היה מורכב כנראה מחמישה מחנות צבא ומסוללה באורך ארבעה קילומטרים.{{הערה|M. Kochavi, "The Survey in the Land of Judah," in M. Kochavi (ed.), Judaea, Samaria and the Golan (Jerusalem, 1972), pp. 24-6, 37, 38, 40-1.|כיוון=שמאל}} הרומאים הקימו דייק מצור (כרקום, בלטינית: CIRCUMVALLTIO) שכלל גם עמדות ירי כנראה בצד הדרום מערבי. אורך הדייק היה מעל 4000 מ' - יותר מהדייק של מצדה. ניתן להניח שבנוסף לחומת האבן ששרידיה נשתמרו בשטח כללה מערכת הדייק אלמנטים נוספים המוכרים הן מן הספרות הרומאית והן מן הספרות התלמודית כדוגמת מכשולים שונים, ועוד.
 
=== פעילות מאוחרת ===
[[קובץ:10th Legion Column near Hotel Imperial.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת הקדשה למפקד בלגיון העשירי פרטנסיס הממוקמת סמוך למלון אימפריאל, בקרבת [[שער יפו]]]]
[[קובץ:Inscription of the Roman Legion in the Crusader Church in Abu Ghosh.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת בנייה של הלגיון העשירי פרטנסיס, המשולבת בכנסייה הצלבנית ב[[המנזר הבנדיקטיני באבו גוש|מנזר הבנדיקטיני באבו גוש]] שב[[אבו גוש]]]]
 
בזמן הקיסר [[מרקוס אורליוס]] חלק מן הלגיון העשירי נלחם ב[[מרקומנים]]. הלגיון העשירי תמך ב[[פסקניוס ניגר]] שזה התמרד בשנת 193 כנגד הקיסר [[ספטימיוס סוורוס]]. בתקופת שלטונם של [[קרקלה]] ו[[אלאגבאלוס]] הלגיון עדיין היה מוצב בירושלים. הלגיון העשירי השתתף במלחמה כנגד [[האימפריה הגאלית]] בזמנו של הקיסר [[גליאנוס]].
 
קשה לקבוע בוודאות מתי עזב הלגיון העשירי את מחנה הקבע בירושלים, אולם כבר דברי [[דיו קסיוס]],{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/55*.html#23.2 Cassius Dio, Historia Romana, LV, 23:2-4]|כיוון=שמאל}} שהלגיון עדיין היה מוצב ביהודה בזמנו, מפריכים את הדעה שההעברה בוצעה קודם לכן - עוד בימיו של [[ספטימיוס סוורוס]] (211-193).{{הערה|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CXXII. Cassius Dio, p. 364|כיוון=שמאל}}
נוכחותו של הלגיון העשירי בעיר בשנים 250–251 מאושרת על ידי המטבעות הקולוניאליים האחרונים שהטביעה - איליה קפיטולינה. ההחלטה להעביר את הלגיון העשירי מירושלים ל[[עקבה|איילה]] (עקבה שב[[ירדן]]), מיוחסת לקיסר [[דיוקלטיאנוס]] (Diocletianus,{{כ}} 305-283 לספירת הנוצרים) והיא קשורה לרפורמות הצבאיות שערך.{{הערה|Dabrowa, E., Legio X Fretensis.A Prosopographical study of its officers(I-IIIc.A.D.),Stuttgart 1993, p.18, n.59|כיוון=שמאל}} מקור המידע המהימן המאוחר ביותר בנוגע להיסטוריה של הלגיון העשירי מבוסס על ידיעות ב"[[אונומסטיקון]]" של [[אוסביוס מקיסריה]] וב[[נוטיטיה דיגניטטום]] (Notitia Dignitatum) שני המקורות טוענים שהלגיון הוצב באילה (היא אילת) שב[[ים סוף|ים האדום]].{{הערה|ספר האונומאסטיקון לאבסביוס, עמ' 2-3; Notitia Dignitatum, p.72-73}}
 
==ראו גם==
** {{קתדרה|דורון בר|תגובה לדברי גבע|73.14|73, ספטמבר 1994, עמ' 188-187}} ([http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/73187.html גרסה טקסטואלית באתר סנונית])
<div style="direction: ltr;">
* Hillel Geva, [https://web.archive.org/web/20071022163748/http://www.jewishhistory.com/pdf/roman_jerusalem.pdf Roman Jerusalem - Searching for Roman Jerusalem] BAR 23:06 (Nov/Dec 1997)
</div>
* {{הארץ|[[ניר חסון]]|כתובת רומית שנתגלתה עשויה לשפוך אור על הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא (כתובת שהקדיש הלגיון לקיסר)|1.2463790|21 באוקטובר 2014}}