עמק רפאים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ אוריינטציה
שורה 12:
במהלך המחצית הראשונה של [[המאה ה-20]] הלך והתבסס מקומו של עמק רפאים כחלק אינטגרלי מן המרקם העירוני של העיר המתפתחת. האזור המשיך להיות מיושב בעיקר בגרמנים, יוונים וערבים, בעיקר נוצרים. בשנות ה-40 שינה האזור את פניו לחלוטין מבחינה דמוגרפית: הגרמנים תושבי המושבה הגרמנית פונו בידי הבריטים, כנתיני אויב, במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ומאוחר יותר פונו או נמלטו ממנו התושבים הערביים במהלך קרבות [[מלחמת העצמאות]]. תום הקרבות מצא את עמק רפאים בחלקה המערבי של ירושלים המחולקת, ובתיהן הנטושים של שכונות העמק יושבו ביהודים. בחלקו הדרומי של העמק, בשולי שכונת קטמון בואכה בית צפאפא, נבנו ב[[שנות ה-50]] סדרות של שיכונים צפופים לאיכלוס גלי ה[[עלייה]] הגדולים שהגיעו באותה עת, ואלה התפתחו לשכונות מצוקה שנודעו בשם "קטמונים".
 
כיום משמש השם עמק רפאים כשמו של האזור העירוני הכולל את המושבה הגרמנית המקורית, המושבה היוונית, השוליים המערביים של שכונת בקעה ההיסטורית (אלה שממערב למסילת הרכבת), והשוליים המערבייםהמזרחיים של קטמון. "עמק רפאים" הוא גם שמו של ה[[רחוב]] החוצה את העמק, כיום ציר תנועה חשוב בירושלים ורחוב מרכזי של קניות ובילוי. פעמים רבות משמשים השמות "עמק רפאים" ו"המושבה הגרמנית" כשמות חלופיים ונרדפים לשם האזור כולו, אף שבפועל המושבה הגרמנית המקורית כוללת רק את הבתים בחלקו הצפוני של העמק.