אברהם אלקנה כהנא שפירא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ברבנות הראשית: שיבוש משמעות מחמת חוסר עיון במקור. זה לא שראה שליחות וגם הדגיש. אלא שעשה זאת מפני שראה בכך שליחות - והיא - החינוך וההרגל שכך. |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 52:
====כראש ישיבה תחת הרצי"ה====
לאחר פטירת הרב חרל"פ הזמינו הרב צבי יהודה לשמש כראש הישיבה, בכפוף אליו.{{הערה|ראה אצל: הרב יוסף בדיחי, יוסף לקח, סיום ההקדמה}} בשנת ה'תשי"ט הוזמן גם הרב [[שאול ישראלי]] על ידי הרצי"ה לשמש בראשות הישיבה, והחל אף הוא במסירת שיעור כללי, ביום חמישי, נוסף על השיעור הכללי של הרב שפירא בימי שלישי. בנוסף לשיעור הכללי מסר שיעור מיוחד ב[[קצות החושן]] במוצאי שבתות, אותו לא הכין מראש.
נהג לשנן ש"עיקר גדלות האדם מתגלית בישיבה" ובעמידתו בראשה ראה את גולת הכותרת של חייו ופועלו.{{הערה|שם=דרכו|{{ערוץ 7|הרב יצחק דדון|דרכו של אברהם|306687}}}}{{הערה|שם=קורות|ראה [http://www.marechoen.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1169702 כאן]}}
שורה 68:
בימי השבעה על הרצי"ה דרשה קבוצת רבנים – הר"מים [[מרדכי שטרנברג]], [[עמיאל שטרנברג]], [[עודד וולנסקי]] ויעקב לבנון, וכן הרב [[שלמה אבינר]] – מהרב שפירא והרב ישראלי, למנות גם את הרב [[צבי ישראל טאו]] לראש ישיבה ולהעניק לו זכות הטלת וטו בקבלת והוצאת תלמידים ור"מים, ניהול כספי, עמדות הישיבה כלפי חוץ ועוד. דרישתם לא התקבלה ונוצר מולם מתח בישיבה.{{הערה|שם=יוסף60|יוסף לקח, עמ' 60 הע' 107}} הפערים התבטאו גם בתחומים הקשורים בסוגיית הממלכתיות, שהרב טאו הוא אחד מנושאי דגלה ואילו הרב שפירא התייחס באופן ביקורתי יותר לממשלה.{{הערה|בדומה לרב [[משה צבי נריה]] והרב [[שלמה גורן]]. ראו: אברמוביץ', הביקורת המשיחית על גוש אמונים, בתוך: "הציונות הדתית: היסטוריה, רעיון, חברה". עמ' 183}} חלק מתלמידי הרצי"ה הוותיקים – דוגמת הרבנים [[דב ליאור]], [[יעקב הלוי פילבר|יעקב פילבר]], [[חיים שטיינר]], [[זלמן ברוך מלמד]], [[איתן איזמן]], [[מיכאל הרשקוביץ]], [[אליקים לבנון]], [[דוד חי הכהן]] ו[[אריה שטרן]] – זוהו עם מחנהו של הרב שפירא.{{הערה|ריקלין, מאבקם של חוג תלמידי הרצי"ה בהתנתקות. בתוך: "הציונות הדתית: היסטוריה, רעיון, חברה". עמ' 40 - 41}}
בשנת [[ה'תשנ"ח]] ([[1997]]) עזבה קבוצה זו עם כמאתיים תלמידים את הישיבה והקימה את [[ישיבת הר המור]], לאחר שהנהלת הישיבה הציעה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים, ובראיון שנערך עמו{{הערה|1=מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא}} טען כי הוא נחשב כ"רבם המובהק" של הפורשים, ובשל כך היה אסור עליהם מצד ההלכה לחלוק עליו ולהקים ישיבה בעירו.{{הערה|לפירוט ראה יוסף לקח, עמ' 61 הערות 111-116}} במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הרב [[מרדכי אליהו]] הוסיף בתחתית המכתב דברים בשבחו של הרב שפירא ובחומרת איסור ההתפלגות מהישיבה בראשותו.{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|הרב יעקב שפירא על פרישת 'הר המור': "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל"|חדשות/הרב-יעקב-שפירא-על-פרישת-הר-המור-אבי-הקפיד-מאוד-עליהם-ולא-מחל/|03 באוקטובר, 2017 18:13}}, מבוסס על גיליון "שביעי" מס' 276, עמ' 46}}
קבוצת רבנים מוותיקי תלמידי הרצי"ה המשיכה ללמד בישיבה אחרי הפיצול ואחרי פטירת הרב שפירא, ביניהם: הרב [[חיים שטיינר]], הרב [[יעקב פילבר]], הרב [[מיכאל הרשקוביץ]], הרב [[יצחק בן שחר]], הרב [[חיים אביהו שוורץ]]. כמו כן, תלמידיו הרב [[אריה שטרן]] והרב [[דוד חי הכהן]] שלימדו בעבר בישיבה והפסיקו, חזרו בתקופה זו ללמד בה כהבעת חיזוק לדרכו.
שורה 169:
בזמן הסכמי אוסלו קרא לחיילים שלא להישמע לפקודות המורות למסור שטחים לנכרים, בהן ראה פקודות שסותרות את התורה. על פסק-הלכה זה היו חתומים גם הרב [[משה צבי נריה]] והרב [[שאול ישראלי]], כאשר לפניהם הוציא הרב [[שלמה גורן]] פסק דומה. כולם חברי [[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]] שהקים יחד עם הרב [[נחום אליעזר רבינוביץ]] לשם המאבק בתוכנית. בראיון שנערך עמו{{הערה|1=מופיע בספר '''ויעמידה ליעקב לחוק''' של פרופ' [[אליאב שוחטמן]]}} תהה הרב שפירא איך אדם שמפנה יישובים או שקורא לפנות יישובים יכול לקרוא לעצמו "דתי" אם באותו זמן הוא סבור שפינוי שכזה מנוגד להלכה. על פסיקתו זו חזר בסמוך ליישום [[תוכנית ההתנתקות]], ובראיון עמו{{הערה|שם=ראיון|}} קבע כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. קרא לסרב פקודה באופן אקטיבי ומוצהר - מפני שמדובר באיסור ככל איסורי דאורייתא: {{ציטוטון|כשם שלא [[חילול שבת|נחלל שבת]] ולא נאכל [[טרפה|טריפות]], כך אסור לעקור יהודים מבתיהם. זו עבירה, כמו חילול שבת. עבירות לא עושים, וצריכים להודיע על זה מראש}}{{הערה|שם=נדב1}} כמאה וחמישים רבנים תמכו בפסק הלכה זה.{{הערה|שם=רבנים|}}
בפסק הלכה מפורט{{הערה|{{ערוץ7||הרב שפירא: לפקודה הנוגדת הלכה אין תוקף|120599|9 באוגוסט 2005}}}} שנכתב סמוך להתנתקות עצמה, כתב הרב שמי שישתתף בגירוש לא יינקה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. הוא הוסיף אסור להישמע לרבנים שאינם "גדולי תלמידי החכמים שבדור" שאינם מוסמכים להורות בנושאי כלל ישראל. וכי אם הם פוסקים בעניינים הללו, הרי הם בגדר "רשע שוטה וגס רוח" שכתב הרמב"ם על מי ש"לא הגיע להוראה ומורה", ואינם נחשבים לדעה הלכתית בנושא זה. בנוסף ציין על פי המבואר ב[[פתחי תשובה]] בשם [[צמח צדק הקדמון]] - שמי שפועל על פי הוראת אותם רבנים, לא נחשב כ[[שוגג]] אלא כ[[מזיד]], היות שהיה עליו להימנע מלסמוך על מי שלא ראוי להורות בכך.
שורה 253:
* הרב [[משה קליין (רב)|משה קליין]] - רב [[מרכז רפואי הדסה]] ורב שכונת [[כפר גנים]]
* הרב פרופ' [[נריה גוטל]] - ראש [[מכללת אורות ישראל]] (לשעבר)
* הרב [[שלמה בן חמו (קרית גת)|שלמה בן חמו]] - רב העיר [[קריית גת]]
* הרב [[שלמה קורח]] - רב העיר [[בני ברק]]
* הרב [[שלמה שפירא (דיין)|שלמה שפירא]] - חבר [[בית הדין הרבני הגדול]] ב[[ירושלים]], נכד אחיו
שורה 330:
* גיליונות מיוחדים של כתבי העת "[https://a7.org/im/yFRw223Zhz7RRZOsKtrXbQ==/210573/קוממיות%2070.pdf קוממיות]" ו"[https://a7.org/im/Zss1GFPTn4x1jckq2lwsUQ==/210575/קומי%20אורי%20הגר קומי אורי]" המוקדשים לזכרו.
* {{ערוץ 7|דביר עמר|שביעית דרבנן|504923|י"ג בתשרי תשפ"ב}}, על עמדותיו ופועלו בנושא שמירת השמיטה.
* דביר עמר, [https://www.inn.co.il/news/505372 רבנים ואישי ציבור מספרים על פועלו של הרב אברהם שפירא זצ"ל נגד אוסלו], באתר [[ערוץ
* דביר עמר, [https://www.inn.co.il/news/331832 ר' אברום והחרדים], בעיתון [[בשבע]]
| |||