יצחק עוזיאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תאריכי פטירה מכרטיס הקבר ותיאורי אישיות ותאריך פטירה עברי מדוד פרנקו מנדס
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם = יצחק עוזיאל
| שם בשפת המקור =
| תואר =
| תמונה =
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה =
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| תאריך עלייה =
| השכלה =
| מקום מגורים =
| מדינה =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פעילות =
| התחלת פעילות =
| סיום פעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| מעסיק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =
| אב =
| אם =
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
| שם השושלת =
| תפקיד1 =
| תפקיד2 =
| תפקיד3 =
| תפקיד4 =
| תפקיד5 =
| תפקיד6 =
| תפקיד7 =
| תפקיד8 =
| אתר אינטרנט =
}}
רבי '''יצחק עוזיאל''' היה מחכמי [[פאס]] בסוף [[המאה ה-16]] ותחילת [[המאה ה-17]].
 
שורה 4 ⟵ 53:
נולד בסביבות שנת [[ה'ש"י|ש"י]] (1550) בעיר פאס לרבי [[אברהם עוזיאל]]{{הערה|עליו ראו: {{HebrewBooks|[[שמואל יוסף פין]]|הערך "הר"ר אברהם עוזיאל"|46998|בתוך: '''כנסת ישראל''', ורשה תרמ"ז, עמ' 44|עמוד=44}}.}} מגדולי [[יהדות פאס]] בדור שלאחר [[גירוש ספרד]], אבותיו היו ממגורשי [[ממלכת קסטיליה|קסטיליה]].
 
בשנת [[שסש"וע]] (16061610) נסע ל[[הולנד]], ובדרשתו ב[[אמסטרדם]] עורר על הצורך לייסד בית כנסת לקהל מגורשי פורטוגל שהגיעו לאמסטרדם. ואכן קיימו את בקשתו והקימו להם בית כנסת, וקראו את שמו "נווה שלום" והיה להם לרב ולמנהיג. כאןעל גםפואלו הכירובאמסטרדם תלמידוכותב רביההיסטוריון [[מנשהדוד בןפרנקו ישראלמינדיס]]: אף{{ציטוט|ובשנת הוא'''כוכב ממשפחתמערבי''' מגורשיםהאיר שהגיעהארץ לאמסטרדםמכבוד בגילביאת 6,הרב המופלג כמוהר"ר יצחק עוזיאל ז"ל ומשנפטרמעיר בשנתמולדתו [[ש"פפאס|פיז]]... הרב השני (1620-בקהילת אמסטרדם) והראשון בקהילת נוה שלום... הוא השכיל מאוד בחכמת האלוהות, המשיךבתכונה תלמידוובניגון זההכינור אתבחכמת הנהגתוהספר ובמלאכת השיר|מקור=דוד פרנקו מנדס, "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000521192/NLI '''קול תפלה וקול זמרה''']", תצלום 21, באתר [[הספריה הלאומית]]}}
 
כאן גם הכירו תלמידו רבי [[מנשה בן ישראל]] אף הוא ממשפחת מגורשים שהגיע לאמסטרדם בגיל 6, ומשנפטר בשנת [[ש"פ]] (1620), המשיך תלמידו זה את הנהגתו.
 
היה גם פייטן ומשורר. את ספרו '''מענה לשון'''{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/9445 '''מענה לשון'''], באתר [[HebrewBooks]]}} בענייני דקדוק הלשון העברית לא זכה להוציא לאור בחייו, והוא יצא לאור כשבע שנים לאחר פטירתו בבית הדפוס של תלמידו רבי מנשה בן ישראל, אמסטרדם, שפ"ז.
 
כן תרגם את הספר '''משלי אריסטו''' מ[[לטינית]] ל[[עברית]].{{הערה|מהדורת [[אברהם אלמליח|אלמליח]], ספריית מקורות, ירושלים תש"ה}}
 
רבי יצחק נפטר ב[[כ"ב בניסן]] [[ה'שפ"ב]]{{הערה|דוד פרנקו מנדס, "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000521192/NLI '''קול תפלה וקול זמרה''']", תצלום 21, באתר [[הספריה הלאומית]].}} (ב-3 ל[[אפריל]] [[1622]]{{הערה|ראו: "[https://www.bethhaim.nl/dj-archief/26060-isaac-uziel/ כרטיס הקבר של רבי יצחק עוזיאל]" באתר: bethhaim {{הולנדית}}.}})
 
==ראו גם==