מילון שרוני – הבדלי גרסאות

יוזמת כתיבת מילון ערבי–עבריערבי-עברי חדש לצרכים בטחוניים הועלתה ב-[[1976]] בידי [[אפרים לפיד]], שהיה אז מפקד [[יחידת חצב]] ב[[חיל המודיעין]], כדי שיחליף את [[מילון איילון-שנער]] הוותיק והלא-עדכני. כתיבת המילון החלה ב-[[1 בפברואר]] [[1977]] בידי צוות בן שישה מומחים בהנחיית ה[[מזרחנות|מזרחן]] אברהם שרוני. הצוות נעזר בשלושה מילונים קודמים, ביניהם מילון ערבי־מצרי–עבריערבי-עברי למטרותלמונחים צבאיותצבאיים שחיברשערך שרוני בה[[שנות ה-60 של המאה ה-20מילונאות|מילונאי]] עם [[עזרא מני]]. מן המילון החדש הושמטו המונחים הצבאיים שהיו במילון הקודם.{{הערה|שם=אילן|נַחֵם אילן, [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/122-123_Nahem_Dmuyut_193-212_13.5.10.pdf תיווך תרבותי – אברהם שרוני מן המודעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי], [[פעמים]], 122–123 (תש"ע), עמ' 206–208.}}

מלאכת הכתיבה של המילון החדש הסתיימה רק ב-[[29 ביולי]] [[1980]]. מלכתחילה החליט [[פרופסור]] [[יעקב שויקה]], האחראי לתוכנת המילון, ל[[ניקוד|נקד]] רק את הערכים בערבית ולא את תרגומם לעברית, אך אנשי ההוצאה לאור דרשו לקבל את הטקסט מנוקד כולו ומוקלט. עבודה זו ארכה שנים מספר, והמילון יצא לאור בשלושה כרכים רק ב-[[1987]] ב[[הוצאה לאור|הוצאת]] [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור|משרד הביטחון]]. בד בבד, גדל מספר הערכים במילון במהלך שנים אלו. עד סוף [[2007]] נתווספו למהדורות החדשות של המילון 3,000 ערכים חדשים ו-12 אלף פירושים נוספים לערכים קיימים.

בגרסתו הראשונית כלל מילון שרוני ערכים רבים שאינן בשימוש רחב בערבית, כגון שמות של [[צומח|צמחים]] ו[[כוכב]]ים. בשל כך הציע שלום סרי, מנהל ההוצאה לאור של משרד הביטחון, לקצר את המילון ולהסיר ממנו את הערכים הללו במטרה לפשטו.{{הערה|שם=אילן}} ב[[נובמבר]] [[1991]] יצאיצאה לאור הכרךגירסה המקוצרמקוצרת של מילון שרוני. עדבכרך סוף [[2007]] נתווספו למהדורות החדשות של המילון המקוצר 3,000 ערכים חדשים ו-12 אלף פירושים לערכים קיימיםאחד. נכון ל-[[2017]], נדפסהיצאה לאור גרסה זו של מילון שרוני בעשרים וחמש מהדורותהדפסות.{{הערה|שם=אברהם שרוני, '''מילון ערבי-עברי שימושי''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1987, פתח דבר.}}

אף שמילון שרוני הוא מילון [[ערבית ספרותית|ספרותי]], שולבו בתוכו גם מילים נבחרות בערבית מדוברת, בעיקר ב[[ערבית מצרית]]. המילים הללו סומנו באות ד', מלשון דיבור.{{הערה|שם=שרוני|אברהם שרוני, '''מילון ערבי-עברי שימושי''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1987, פתח דבר.}} כדי להקל על חיפוש הערכים במילון, הוחלט כי הפעלים ימוקמו על פי [[סדר אלפביתי]] בגוף עבר נסתר. זאת בשונה מ[[מילון איילון-שנער]] הוותיק יותר המחייב את הקורא לחפש כל [[פועל (בלשנות)|פועל]] על פי ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] שלו, ולפיכך מצריך מיומנות גבוהה. כך הפך מילון שרוני למילון נגיש יותר.