האן ואן מייחרן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח |
|||
שורה 30:
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] ביצע [[הרמן גרינג]], מראשי המשטר הנאצי, [[ביזת יצירות אמנות בידי הנאצים|ביזת יצירות אמנות]] ברחבי אירופה הכבושה. בין היתר קנה דרך סוכן אמנות גרמני בשם [[אלואיס מידל]]{{אנ|Alois Miedl}} את "ישו והנואפת" של ואן מייחרן תמורת 137 ציורים בזוזים אחרים והציג אותו באחוזתו [[קארינהאל]]. באוגוסט 1943 הפציצו כוחות [[ארצות הברית]] את גרמניה, וכדי להגן על אוסף האמנות שלו נאלץ גרינג להחביא אותו ב[[כרייה|מכרה מלח]] [[אוסטריה|אוסטרי]] יחד עם עוד כ-8,000 יצירות אמנות שנגנבו על ידי הנאצים. ב-17 במאי 1945 נכנסו כוחות ארצות הברית למכרה ומצאו את היצירות המוחבאות. אנשי הצבא האמריקאי תחקרו את מידל וביקשו לדעת כיצד השיג את "ישו והנואפת", והוא סיפר שהציור נמכר לגרינג על ידי האן ואן מייחרן.
==== מעצר
ב-29 במאי 1945 נעצר ואן מייחרן באשמת שיתוף פעולה עם האויב, על כך שמכר לנאצים אוצר תרבותי לאומי. הראיות היו מוצקות, וואן מייחרן היה צפוי להישלח למאסר עולם או אפילו
אך טענותיו של ואן מייחרן התקבלו בחוסר אמון ואף בלעג. הוא הוחזק במעצר במשך מספר חודשים, ורק אז הוחלט לבחון את טענותיו לעומק. הוא הועבר למעצר בית בבניין ממשלתי, שם היה עליו לצייר ציור נוסף בסגנונו של ורמיר. בנוכחות [[עדות|עדים]]
במקביל מונתה ועדה בינלאומית שבדקה את טענתו של ואן מייחרן, לפיה יצירות רבות אחרות, שזוהו בשנים האחרונות כפרי מכחולם של ציירים הולנדיים, זויפו גם הן על ידו. הוועדה בדקה בבדיקות מעבדה שמונה ציורים שלטענתו של ואן מייחרן היו מזויפים. הבדיקות העלו כי הציורים הכילו [[שרף|שרף סינתטי]] זהה לזה שנמצא בסטודיו של ואן מייחרן, ומכיוון שחומר זה יוצר לראשונה במאה העשרים, היה ממצא זה הוכחה מוחצת לכך שהציורים מזויפים. סימנים נוספים, כגון חוסר התאמה בין הסדקים שנוצרו בשכבת הצבע לבין סוג ה[[אבק]] שנמצא בהם, אישרו גם הם את הזיוף.
ב-29 באוקטובר 1947 נפתח משפטו של ואן מייחרן באמסטרדם.
== הערות שוליים ==
| |||