שלמה אבינר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: שוחזרה |
אין צורך למחוק מידע שלא מכירים. ההשפעה של 'גן נעול' הייתה גדולה מאוד ומתועדת במחקר. הרב אבינר עונה על שאלות רבות גם מחוץ למסרונים. הניסוחים של הרב קפאח מתאימים לערך שלו, אם בכלל |
||
שורה 26:
}}
הרב '''שלמה חיים הכהן אבינר''' (נולד בשנת תש"ג - [[1943]]) הוא נשיא [[עטרת ירושלים]] ב[[ירושלים]] ו[[רב]] היישוב [[בית אל]] לשעבר.
==ביוגרפיה==
שורה 40:
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]], וכאשר חודש [[היישוב היהודי בחברון]], עבר ללמוד בישיבה שם. ב[[חברון]] פגש את מי שלימים תהיה אשתו. גם כשלמד בחברון, וגם בשנים מאוחרות יותר שבהן כיהן כרב בצפון הארץ, המשיך להגיע לשיעורים בישיבת מרכז הרב, של ראש הישיבה הרב [[צבי יהודה קוק]]. בהוראת הרב צבי יהודה הוא ערך חוברות של שיחותיו, שהפכו מאוחר יותר לספרים בשם "שיחות הרב צבי יהודה"{{הערה|ראו בהקדמת "שיחות הרב צבי יהודה" על התורה.}}.
בשנות לימודיו בישיבה נמנע מקבלת מלגה מהישיבה, ועבד לפרנסתו בהוראת [[מתמטיקה]] ב[[ישיבת נתיב מאיר]] וב[[ישיבת ירושלים לצעירים]]. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה הוזמן על ידי "[[המוסד]]" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. עם זאת, נשלח מאוחר יותר פעמיים לשליחויות קצרות ב[[איראן]] שלאחר ימי [[המהפכה האיראנית]]{{הערה|{{כיפה|נטעאל בנדל|חשיפה בלעדית: סיפורו של הרב אבינר בשירות "המוסד" - על אדמת איראן|now/50947|14 בפברואר 2013}}}}{{הערה|{{nrg|ירעם נתניהו|שליפות עם הרב אבינר|585/227|22 במאי 2007|1|1}}}}. שימש גם כר"מ אמונה ב[[ישיבת מרכז הרב]].
בשנת [[1971]] החל לכהן, בהמלצת הרב צבי יהודה קוק, כרב ה[[קיבוץ]] [[לביא (קיבוץ)|לביא]] שב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]], במקום הרב [[משה לוינגר]]{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|{{ללא החלפה|חושנייה בוערת, אך לצעירי אליפלט בוער עוד יותר}}|1974/07/05|01800}}}}. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם הרעיון הקיבוצי. יותר מאוחר הוא [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בידי [[הרב הראשי לישראל|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]].
שורה 46:
בשנת [[1977]] עבר לכהן כרב מושב [[קשת (יישוב)|קשת]] ב[[רמת הגולן]]. בשנת [[1981]], עבר לשמש כרב היישוב [[בית אל]] (כ-4 שנים לאחר הקמתו). באותה שנה הקים את [[ישיבת עטרת כהנים]] ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים, שבראשה עמד. בשנת [[ה'תשס"ה]] שונה שמה של הישיבה ל"עטרת ירושלים".
בשנת [[1980]] פרסם ספר שבו בירר את החובה ב"[[בני עקיבא]]" להפריד בין בנים לבנות בפעילות ולפעול לפי גדרי [[צניעות]] מחמירים יותר מכפי שהיה מקובל עד אז, הן בלבוש והן בהתנהגות. מזכ"ל "בני עקיבא", [[אמנון שפירא]], יצא בחוברת נגד, ובה כתב שהיו רבנים שהתירו ואף חייבו את התערובת{{הערה|1=אמנון שפירא, '''[http://www.toravoda.org.il/files/%20מעורבת.pdf תשובה לחברים השואלים בעניין חברה מעורבת בבני עקיבא]''', 1981}}. בסופו של דבר ספרו זה תרם ליצירת הציבור [[חרדים לאומיים|החרדי לאומי]]. מספר סניפים של בני עקיבא אכן עברו לפעול בהפרדת בנים ובנות, ולאחר מכן הוקמה גם תנועת הנוער "[[אריאל (תנועת נוער)|אריאל]]".
בשנת [[1981]], לקראת פינוי סיני, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת [[התנועה לעצירת הנסיגה מסיני]] שהובילה להקמת מפלגת [[התחיה]]. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי [[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] ו[[אולפנה|אולפנות]], ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה (סיני)]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם כן ה' רוצה אותה".
שורה 64:
במסגרת הישיבה יזם הוצאת חוברת חודשית, בה מאמרים בתחומי מחשבה והלכה, בשם "[[עיטורי כהנים]]", בה הוא מפרסם באופן קבוע תשובות קצרות שלו ושיחות של הרב צבי יהודה שנערכו על ידו. נוהג לכתוב מדי שבוע גם ב[[עלון פרשת השבוע|עלוני פרשת השבוע]] כמו "[[מעייני הישועה (עלון שבת)|מעייני הישועה]]" והעלון השבועי של [[מכון מאיר]] - "[[באהבה ובאמונה]]". בנוסף תשובותיו מפורסמות גם באתר "ספריית חוה"{{הערה|1=[http://www.havabooks.co.il ספריית חוה]}}, והוא ענה למאזינים בשתי תוכניות רדיו שבועיות ב[[רדיו קול חי]] וברשת "מורשת" של [[קול ישראל]] (במקום תוכניתו זו שודרה בעבר ב[[ערוץ שבע]]). בסוף שנת [[תש"ע]] החל לכתוב מדורי יהדות באתרי יהדות כגון סרוגים וכיפה.
הוא מייעץ
הוא מרבה לעסוק בעניינים חברתיים, ובפינותיו ב[[עלון פרשת השבוע|עלוני פרשת השבוע]] ובהרצאותיו הוא מרבה לדבר על נושאים כמו [[אלימות במשפחה]], [[צדקה]], יחסים שבין אדם לחברו, [[פמיניזם]] ועוד. הוא יזם את הקמת ארגון [[עצת נפש]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001293423|הכותב=דני זקן|כותרת=הרצאות, סדנאות, קמפינג וספורט "גברי": כך נראית תעשיית טיפולי ההמרה בנטייה מינית|אתר=גלובס|תאריך=2019-07-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-02-14}}</ref>, נמנה בעבר עם קבוצת הרבנים המלווה את הארגון החברתי "[[במעגלי צדק]]" באופן פעיל, וקשור בארגון "צדק", המרכז פעילות עבור נוער דל אמצעים המאגדת ובו אלפי בני נוער מכל הזרמים, דתיים וחילוניים.
==עמדותיו ההלכתיות והציבוריות==
שורה 90:
לפני תקופת הסכמי אוסלו, הרב אבינר הרבה להתבטא שאין בין בני ישראל לערבים בני ישמעאל כל ויכוח דתי. הוויכוח הוא רק לגבי בעלות על שטח. לאחר [[הסכמי אוסלו]], ובמיוחד עם התגברות ה[[חמאס]] ובראשו [[אחמד יאסין|השייח' יאסין]], חזר והדגיש כי זו אמנם מלחמה בה קמים עלינו להרגנו, אך ביסודו לא מדובר כאן ב[[מלחמת דת]], אלא במלחמה על שליטה וטריטוריה, וכן מלחמה נגד עם ישראל ספציפית, כחלק מ"התגברות המניעות, דווקא כשמתקרבים לגאולה".
בשנת [[תשנ"ב]] פרסם חוברת בשם "שו"ת אינתיפאדה" בעניין התקוממות הערבים אז. הרב [[יוסף קאפח]] מתח על החוברת ביקורת חריפה
====צבא וסרבנות====
| |||