הרכבת הימית לישראל במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמשך > תימשך
שורה 4:
[[קובץ:אישור הנשיא ניקסון לבקשת ישראל לקבלת אמצעי לחימה 9.10.1973.pdf|ממוזער|אישור הנשיא ניקסון להעברת אמצעי לחימה לישראל (סיכום פגישת השגריר דיניץ עם מזכיר המדינה קיסינג'ר)]]
הבקשה הישראלית הראשונה לרכישת ציוד צבאי ו[[תחמושת]] הועברה לארצות הברית כבר ב-7 באוקטובר 1973. האמריקאים לא נטו בתחילה לאשר את הבקשה במלואה וב-9 באוקטובר פנה [[שמחה דיניץ]], [[שגריר ישראל בארצות הברית]], שוב ל[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכירות המדינה]] בנושא הסיוע. לאחר דיון בנושא בין ד"ר [[הנרי קיסינג'ר]] ו[[ריצ'רד ניקסון]], [[נשיא ארצות הברית]], יצאה הוראה ל[[משרד ההגנה האמריקאי]] כי יש לארגן העברת ציוד צבאי לישראל ללא דיחוי.
לבקשת הנשיא אישר [[הקונגרס האמריקאי]] תקציב חירום של 2.2 מיליארד דולר לטובת הסיוע לישראל. אספקת הציוד החלה ברכבת אווירית אשר התארגנה במהירות וכבר ב-12 באוקטובר נחת בשדה התעופה בלוד מטוס התובלה האמריקאי הראשון אשר הביא מטען של תחמושת וחלפים. כך החלה הרכבת האווירית המפורסמת ([[מבצע ניקל גראס]]) שנמשכה עד 14 בנובמבר 1973 והתקבעה בתודעה כאחד הגורמים שהובילו את ישראל לסיים את המלחמה בניצחון צבאי ברור.
 
עם זאת, מרבית סיוע החירום האמריקאי לא הגיע לישראל בדרך האוויר אלא בדרך הים, כחלק מ"רכבת ימית" אשר תופעלה על ידי אוניות סוחר ישראליות ואשר אובטחה על ידי חיל הים הישראלי בכל מרחב האגן המזרחי של הים התיכון. הרכבת הימית פעלה במהירות וביעילות והמטען הושט ארצה ונפרק בנמלי אשדוד וחיפה.
שורה 25:
== הרכבת הימית ==
[[קובץ:A4CoShiptoIsrael1973.jpg|250px|ממוזער|שמאל|משלוח מטוסים מארצות הברית לישראל על סיפון אנית משא ישראלית במסגרת חידוש הציוד והחימוש לאחר מלחמת יום הכיפורים]]
בהעברת הציוד הצבאי לישראל בחודשים האחרונים של 1973 השתתפו אוניות של 3 חברות ספנות ישראליות,: [[צים]], [[החברה הימית להובלת פרי]] ו[[אל-ים אניות|אל ים]].
 
במהלך ימי המלחמה גם הוקם מוקד "הרשות לתובלה ימית בשעת חירום" במשרדי "החברה הימית להובלת פרי". שלוש מאוניות החברה הופנו לארצות הברית, אחת מישראל ושתיים מדרום אמריקה. מקורות בריטים ואמריקאים דיווחו על האוניות עבדת ו-לימון קור (של החברה הימית להובלת פרי) שנצפו בבסיס נורפוק, עמוסות מטוסי סקייהוק, מסוקים, טנקים ותחמושת.
 
חלק מהמשלוחים הגיעו גם ממחסני הצבה-מראש של האמריקאים באירופה. על סיפונן של שתי אוניות שהגיעו מגרמניה, היו 65 טנקי [[M60 פטון|M-60 פטון]] ו- 23 תותחים מתנייעים [[תותח מתנייע M-109|M-109]] . כמו כן נשלחו בדרך הים גם 12 מטוסי [[לוקהיד C-130 הרקולס|C-130E הרקולס]].
 
== אירוע האונייה "כמיקל אנטרפרייז" ==
שורה 46:
לגבי כמות הציוד אשר נשלח לישראל דרך הים המספרים אינם חד משמעים והם נעים בין 75% ל־96% מכלל מהאספקה אמריקאית. באופן כללי מדובר על כך שבמהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 1973 נשלח לישראל סיוע בסדר גודל של 85,000 טון כאשר מהם 63,000 טון, הועבר דרך הים.
 
הסתירההפער בין הנתונים נובעת כנראה מהעובדה שאין תאריך מוחלט המציין את סיומה של הרכבת הימית. כך ייתכן שהאמריקאים מחשיבים רק את החודשים אוקטובר ונובמבר כחודשי הרכבת הימית ואילו בישראל מונים גם את חודש דצמבר 1973, בחישוב כמות הציוד שהגיע לנמלי הארץ. באותהבאופן מידהדומה, אין קביעה מוסכמת מה נכלל בקטגוריה של ציוד לחימה וחלפים. ייתכן והאמריקאים חישבו אמל"ח בלבד ואילו בישראל חישבו בנוסף גם ציוד צבאי חיוני שאינו אמל"ח, כגון דלק ועוד.
 
גם לגבי נמלי המוצא אין הסכמה. האמריקאים מחשבים ציוד שהוטען בנמלי ארצות הברית וציוד שהועבר מבסיסי צבא שלהם באירופה. בישראל כוללים כנראה גם ציוד חיוני אחר שהוטען במדינות מקור אחרות.