אור עקיבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏המסחר בעיר: רווח כפול
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 23:
 
=== אפריל 1951 - מאי 1955 המתיישבים הראשונים - מעברת קיסריה ===
ראשיתה של אור-עקיבא בשתי משפחות שהועברו ממעברת "ברנדס" בחדרה על ידי הסוכנות היהודית ב-[[17 באפריל|17 אפריל]] 1951 אל [[חולית (גאוגרפיה)|דיונות החול]] בקיסריה ושיבה אותם באוהלי בד כדי להקים יישוב במקום. ב-[[24 באפריל]] 1951 הגיעו 4 משפחות נוספות ובתאריך 29 באפריל 1951 הגיעו משפחות נוספות כך שהיו 38 משפחות שעלו ארצה מ[[רומניה]] [[טרנסילבניה (אונייה)|באוניה טרנסילבניה]]. מחצית מהמשפחות באוניה זו הגיעו לעיירה [[ירוחם]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/en/newspapers/ahr/1951/05/02/01/article/12|כותרת=⁨! וש _יחות ‭J1B_1§yjm‬ _ח‭"_&amp;‬ע1 _לקיטדיח th חדשה _בשומנדוו ⁩ {{!}} ⁨על המשמר⁩ {{!}} 2 May 1951 {{!}} Newspapers {{!}} The National Library of Israel|אתר=www.nli.org.il|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-09-29}}</ref> ומחציתם הגיעו ל[[מעברת קיסריה|מעברת קיסרי]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=שבתאי שלום|שם=הדרך אל האור- 60 לאור עקיבא|מקום הוצאה=אור עקיבא|שנת הוצאה=2010}}</ref> החל משנת 1952 החלה עלייה לאור עקיבא ממדינות שונות - [[מרוקו]], [[לוב]], [[המדינה האימפריאלית של איראן|איראן]] [[בני ישראל (הודו)|הודו]] ועוד. בתחילה, העבודות היזומות על ידי המדינה הספיקו לתושבי המקום, אך ככל שהמעברה הלכה וגדלה החלו תביעות עבודה ותלונות  על כך שהשכר לא שולם תושבי המעברה שכן עבדו, הועסקו בדרך כלל ב[[עבודות דחק]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/khm/1953/08/27/01/article/50|כותרת=⁨פועל• מעברת קיסריה נאבקים וגו חמת השכר ⁩ {{!}} ⁨קול העם⁩ {{!}} 27 אוגוסט 1953 {{!}} אוסף העיתונות {{!}} הספרייה הלאומית|אתר=www.nli.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-09-29}}</ref> והמעטים שכן עבדו בעבודות פרודוקטיביות עבדו מחוץ למעברה.
 
מתכנני העיר קיוו שאור עקיבא תהיה כמו [[קיסריה]] בימי תפארתו של [[הורדוס]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1955/03/17/01/article/30|כותרת=⁨,חזה קיסריה' _והמצימזת itran ⁩ {{!}} ⁨הצפה⁩ {{!}} 17 מרץ 1955 {{!}} אוסף העיתונות {{!}} הספרייה הלאומית|אתר=www.nli.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-09-29}}</ref> אך המחסור במקומות תעסוקה הביאו לכך שרבים התדפקו על [[לשכת סעד|לשכת הסעד]] ושוכני המעברה סבלו מעוני.