יהדות תימן – הבדלי גרסאות

הוסרו 850 בתים ,  לפני חודש
מ
←‏מעמד האישה היהודיה בתימן: הרחבה, הגהה, ניסוח, הוספת מקור, ויקיזציה, עיצוב, קישורים פנימיים, קישורים פנימיים
מ (שוחזר מעריכות של Bentheman123 (שיחה) לעריכה האחרונה של איתי פ.)
מ (←‏מעמד האישה היהודיה בתימן: הרחבה, הגהה, ניסוח, הוספת מקור, ויקיזציה, עיצוב, קישורים פנימיים, קישורים פנימיים)
==מעמד האישה היהודיה בתימן==
[[קובץ:Jewish Yemenite bride.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בגדי כלה יהודייה-תימנייה ועל ראשה לולו-תשבוק, ישראל [[1959]]]]
לפי עדותו של הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|1={{דעת|1=הרב יוסף קפאח|2=daat/kitveyet/mahanaim/maamad.htm|3=מעמד האישה בתימן}}}}, ל[[אישה]] היהודיה בתימן היה מעמד מכובד למדי, כמרכז התא המשפחתי. חינוך הבנים היה בידי ה[[אם (משפחה)|אם]] בלבד. היא שחינכה לניקיון, לנימוסים, לסדר ולמשמעת והשפעתה עליהם ועל עיצוב דמותם הייתה גדולה. ה[[אב (משפחה)|אב]] היה טרוד בעבודתו ונמצא בדרך כלל במשך רוב היום מחוץ לביתו. עם זאת, השפעתה הייתה גדולה אף יותר על חינוך הבנות, כי הבנים למדו בבית המדרש, ואילו הבנות [[אנאלפביתיות|לא ידעו קרוא וכתוב]] אלא קיבלו את כל הדרכתן בעל פה מאמן.
 
רק נשים מעטות ידעו [[קרוא וכתוב]]. רוב הנשים ידעו להתפלל רק תפילות קצרות ב[[ערבית]] וב[[עברית]]. "קיצת יוסף", היה ספר התנ"ך, שממנו קראו לנשים ולילדים, את סיפורי התורה שעברו עיבוד ונכתבו בערבית<ref>{{Cite news|title=נדיב, מתפתה וערמומי: האיסלאם מספר סיפור אחר על יוסף הצדיק|url=https://www.ynet.co.il/judaism/article/sj00si9oof|newspaper=Ynet|date=2021-11-24|access-date=2021-11-25|language=he|first=יצחק|last=טסלר}}</ref>.
 
לפי דברי הרב קאפח תפקיד האישה היה בתוך ביתה. דאגת הפרנסה והבאת המצרכים אל הבית הייתה מוטלת על הגבר בלבד. נשים לא יצאו לעבוד או לערוך קניות מחוץ לבית. נשים שחפצו לסייע בפרנסה עסקו ברקמה בבית וסחרו בתוצרת בינן לבין עצמן. בשעות אחר הצהריים נהגו נשים לצאת אל שכנותיהן ולעיתים לעבוד שם בצוותא. אבשלום מזרחי{{הערה|{{מטח|פרופ' אבשלום מזרחי|בת תימן היהודייה|9290|ספטמבר 2000}}}} כותב כי כך היו פני הדברים בצנעא ובערים הגדולות, אולם בכפרים נהגו הנשים לצאת אל השדה ואל השוק. נשות הכפרים היו פתוחות יותר ולא התביישו לרקוד ולשיר בשמחות, ואף להשתתף בשיחת הגברים.
בשנת [[1942]] נפתח בצנעא בית ספר לבנות בהנהגת רבני העיר.
 
נישואי [[קטין|קטינים]] וקטינות היו נפוצים למדי בתימן, בין היתר כדי להגן עליהם מפני השלטונות, בעיקר במרכז הממלכה, שכפו את האסלאם על [[רווק]]ים יתומים, גזירה שנקראה "[[גזירת היתומים]]". נישואים אלה גרמו לעיתים לגירושין. [[חרם דרבנו גרשום]] לא נהג בתימן, והיו מקרים של [[פוליגמיה|גברים שנישאו ליותר מאישה אחת]], שתאמו גם את הנורמה המוסלמית שנהגה בתימן. בין הסיבות לפוליגמיה זו היה הרצון לקיים את מצוות [[ייבום]], שהצורך לקיימה היה שכיח בשל שיעור תמותה גבוה. בנוסף, במקום לגרש נשים שלא הביאו ילדים נשא לעיתים הבעל אישה נוספת על פניה. הנישואין למספר נשים היו שכיחים בעיקר בקרב גברים עשירים, שיכלו לפרנס שתי נשים ואת ילדיהן, ולכן לא התרחבה התופעה{{הערה|[[בתה"קיצת ציוןיוסף", עראקיהיה קלורמן]],ספר '''יהודיתנ"ך תימן:שממנו היסטוריה,קראו חברהבערבית, תרבות''', כרךלנשים 2ולילדים, [[האוניברסיטהאת הפתוחה]],סיפורי 2004,התורה עמ'שעברו 298–299}}עיבוד.
 
{{גלריה מוסתרת|קהילת צנעא 1901|
<gallery widths="120px" heights="120px" perrow="9">
File:קהילת תימן 1901 הרמן בורקהרט הספריה הלאומית - בית כנסת בצנעא.jpg|קבית כנסת בצנעא
File:קהילת תימן 1901 הרמן בורקהרט הספריה הלאומית - הרובע היהודי בצנעא.jpg|הרובע היהודי בצנעא
File:קהילת תימן 1901 הרמן בורקהרט הספריה הלאומית - יום חג.jpg|יום חג
File:קהילת תימן 1901 הרמן בורקהרט הספריה הלאומית - ילדים.jpg|ילדים
File:קהילת תימן 1901 הרמן בורקהרט הספריה הלאומית - משפחה.jpg|משפחה
File:קהילת תימן 1901 הרמן בורקהרט הספריה הלאומית - צורף קהילת צנעא אל-אבייצ.jpg|צורף קהילת צנעא אל-אבייצ
File:קהילת תימן 1901 הרמן בורקהרט הספריה הלאומית - בית מלאכה של צורף קהילת צנעא אל-אבייצ.jpg|בית המלאכה של צורף קהילת צנעא אל-אבייצ
File:תימן 1901 הרמן בורקהרט הספריה הלאומית.jpg|העיר צנעא
</gallery>
}}
 
==ראו גם==
949

עריכות