יהדות תימן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מעמד האישה היהודיה בתימן: הרחבה, ניסוח, הוספת מקור, קישורים פנימיים |
|||
שורה 343:
לפי עדותו של הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|1={{דעת|1=הרב יוסף קפאח|2=daat/kitveyet/mahanaim/maamad.htm|3=מעמד האישה בתימן}}}}, ל[[אישה]] היהודיה בתימן היה מעמד מכובד למדי, כמרכז התא המשפחתי. חינוך הבנים היה בידי ה[[אם (משפחה)|אם]] בלבד. היא שחינכה לניקיון, לנימוסים, לסדר ולמשמעת והשפעתה עליהם ועל עיצוב דמותם הייתה גדולה. ה[[אב (משפחה)|אב]] היה טרוד בעבודתו ונמצא בדרך כלל במשך רוב היום מחוץ לביתו. עם זאת, השפעתה הייתה גדולה אף יותר על חינוך הבנות, כי הבנים למדו בבית המדרש, ואילו הבנות [[אנאלפביתיות|לא ידעו קרוא וכתוב]] אלא קיבלו את כל הדרכתן בעל פה מאמן.
רק נשים מעטות ידעו [[קרוא וכתוב]]. רוב הנשים ידעו להתפלל רק תפילות קצרות ב[[ערבית]] וב[[עברית]]. נשות תימן היהודיות היו שרות ומספרות את סיפוריו של [[יוסף]] בסיפור התנ"כי "קיצת יוסף" - בשילוב נגיעות מוסלמיות<ref>{{Cite news|title=נדיב, מתפתה וערמומי: האיסלאם מספר סיפור אחר על יוסף הצדיק|url=https://www.ynet.co.il/judaism/article/sj00si9oof|newspaper=Ynet|date=2021-11-24|access-date=2021-11-25|language=he|first=יצחק|last=טסלר}}</ref>
לפי דברי הרב קאפח תפקיד האישה היה בתוך ביתה. דאגת הפרנסה והבאת המצרכים אל הבית הייתה מוטלת על הגבר בלבד. נשים לא יצאו לעבוד או לערוך קניות מחוץ לבית. נשים שחפצו לסייע בפרנסה עסקו ברקמה בבית וסחרו בתוצרת בינן לבין עצמן. בשעות אחר הצהריים נהגו נשים לצאת אל שכנותיהן ולעיתים לעבוד שם בצוותא. אבשלום מזרחי{{הערה|{{מטח|פרופ' אבשלום מזרחי|בת תימן היהודייה|9290|ספטמבר 2000}}}} כותב כי כך היו פני הדברים בצנעא ובערים הגדולות, אולם בכפרים נהגו הנשים לצאת אל השדה ואל השוק. נשות הכפרים היו פתוחות יותר ולא התביישו לרקוד ולשיר בשמחות, ואף להשתתף בשיחת הגברים.
| |||