יצחק רפאל – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני חודש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
היה סגן שר-הבריאות ([[1961]]–[[1965]]), תקופה בה התחוללה [[פרשת תל גיבורים]]. סערה ציבורית שהתחוללה בעקבות הפרשה הביאה את ראש הממשלה למנות, ב-[[25 באוקטובר]] [[1964]], [[ועדת חקירה]] בראשות שופט בית המשפט המחוזי [[משה גולן]]. בדו"ח שהגישה הוועדה נקבע שנמצא דופי בהתנהגותו רפאל,{{הערה|{{דבר|טדי פרויס|רפאל ידע על עסקת השוחד בפרשת ביה"ח בתל גיבורים|1965/10/05|00113}}, {{דבר||המשך|1965/10/05|00205}}}} ובעקבות זאת התפטר רפאל מתפקידו כסגן שר הבריאות.{{הערה|{{דבר||סגן שר הבריאות התפטר|1965/03/22|00108}}, {{דבר||המשך|1965/03/22|00216}}}} לאחר שהופעל עליו לחץ ציבורי ויתר רפאל על [[חסינות חברי הכנסת|חסינותו כחבר הכנסת]],{{הערה|{{דבר||הכנסת החליטה ליטול החסינות מחה"כ י. רפאל|1965/07/15|00202}}}} והוגש נגדו [[כתב אישום]] בחשד ש[[לקיחת שוחד|לקח שוחד]] בדמות תרומות ל[[מוסד הרב קוק]], שבראשו עמד. הוא זוכה, משום שהעד המרכזי [[יהודה שפיגל]], שהורשע לפניו, סירב להעיד נגדו.{{הערה|{{דבר||רפאל זוכה מחוסר הוכחות|1965/09/17|00109}}, {{דבר||המשך|1965/09/17|02000}}}}
 
רפאל כיהן כשר-הדתות בשנים [[1974]]–[[1976]] בממשלתו של [[יצחק רבין]]. טרם מונה לשר, פנה [[יהודה שפיגל]] אל גולדה וביקש שלא ימונה רפאל לשר בגלל פרשת תל גיבורים,{{הערה|{{מעריב||עו"ד שפיגל פנה לגולדה לא לצרף את רפאל לממשלה|1974/03/01|00103}}}} אך בקשתו של שפיגל לא סיכלה את המינוי.{{הערה|אולם ראו: [[דן מרגלית]], '''ראיתי אותם''' עמ' 215.}}{{הערה|{{מעריב|שאול הון|אחרי 10 שנות שתיקה, כולל ישיבה בכלא, יהודה שפיגל החזיר את פרשת יצחק רפאל לשולחן ראש-הממשלה|1974/03/03|01704}}}} במהלך כהונתו כשר, ביקר את פעילות תנועת [[גוש אמונים]], שביצע מבצעי התנחלות ביהודה ושומרון ללא אישור הממשלה, ושפעיליה התאמתוהתעמתו עם חיילי צה"ל שהגיעו לפנותם.{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|רפאל: המתנחלים אינם מתנהגים כיאות בזמן פינוי|1975/03/13|00405}}}} תמך ב[[הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975|הסכם הביניים בין ישראל למצרים]] בספטמבר 1975{{הערה|{{מעריב|מאיר הראובני|רפאל נתקל בביקורת חריפה בסיירו ביישובי המפד"ל בגולן|1975/09/05|00406}}}} ופעל למען החזרת [[עקורי איקרית ובירעם]] לכפרם.{{הערה|{{דבר|טוביה מנדלסון|רפאל יפעל להחלטה ממשלתית על החזרת עקורי ברעם ואקרית|1975/07/16|00214}}}} גישתו המדינית המתונה הביא לחיכוכים עם קבוצת "צעירי המפד"ל", קבוצת פועלי המפלגה שהייתה גם פעילה בהקמת תנועת "גוש אמונים".{{הערה|{{מעריב|אברהם תירוש|המנהיגים עייפים ־ הצעירים רוצים מפד"ל חדשה|1976/12/28|01800}}}}
 
רפאל נמנע, יחד עם זבולון המר, בהצבעת אי אמון בממשלה ב־14 בדצמבר 1976, הצעת אי אמון שהגישה החזית הדתית התורתית (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל) בשל חילול השבת שנגרם, לטענתם, כשחלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים שהגיעו לחיל האוויר.{{הערה|{{הארץ|יעל גרינפטר|20.12.1976 /חילול שבת הוביל למשבר קואליציוני|1.1235957|19 בדצמבר 2010}}}} שבוע אחר כך, החליט ראש הממשלה רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, לראות בהצבעתם זו כהתפטרות.{{הערה|{{דבר||בורג רפאל והמר חדלו לכהן כשרים|1976/12/21|00312}}}} מיד אחר כך החלו "צעירי המפד"ל" לפעול להדחת רפאל מהנהגת המפד"ל לבחירות הבאות, שנקבעו למאי 1977.{{הערה|{{מעריב|אברהם תירוש|השלב הבא במפד'ל: הדחתו של יצחק רפאל מההנהגה|1977/01/20|00400}}}}{{הערה|{{דבר||מנסים למנוע מוורהפטיג מקום שני במפד"ל הצעירים פועלים נגד רפאל|1977/03/06|01015}}}} ב-20 במרץ, נערכו בחירות פנימיות במפד"ל בהם הודח מהרשימה לכנסת.{{הערה|{{מעריב|אברהם תירוש|המהפכנים הצעירים במפד"ל הסתפקו בחצי־הפיכה|1977/03/22|01902}}}}{{הערה|{{מעריב||הדחת רפאל|1977/03/21|00503}}}} רפאל פנה לבית המשפט בבקשה לביטול הבחירות,{{הערה|{{דבר||סיעת רפאל פונה להליכים משפטיים|1977/03/24|00214}}}} ובמקביל ביקש לרוץ ברשימה עצמאית לכנסת.{{הערה|{{מעריב||סיעת רפאל תבקש מוועדת הכנסת הכרה כסיעה עצמאית|1977/04/07|00402}}}} לבסוף, לאחר שפנייתו לבית המשפט נדחתה, החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים ולא לרוץ לכנסת שוב.{{הערה|{{דבר||נדחתה בקשת יצחק רפאל וחבריו לבטל הבחירות במפד"ל|1977/04/06|00207}}{{הערה|{{דבר||"ליכוד ותמורה" לא תופיע ברשימה עצמאית|1977/04/08|00202}}}}}}
5,756

עריכות