ישראל במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למאצ'ו
שורה 128:
תנופת ההתקפה של צה"ל נמשכה, ובלילה שבין 15 ל-[[16 באוקטובר]] חצו כוחות צה"ל את תעלת סואץ והחלו להילחם בגדה המערבית שלה, שקיבלה בפי הלוחמים את הכינוי "[[אפריקה (מלחמת יום הכיפורים)|אפריקה]]". החצייה נעשתה במאמצים רבים לפתיחת הצירים שנחסמו, ותוך [[קרב החווה הסינית|קרב קשה בחווה הסינית]], [[כיתור הארמייה השלישית של מצרים]], ואבדות קשות שספג צה"ל במתחם שכונה "חצר המוות".
 
ב-1716 באוקטובר נשאה ראש הממשלה [[גולדה מאיר]] נאום ארוך בפני [[הכנסת]] שבו סקרה את המצב בחזיתות. פסקה קצרה אחת בדבריה, שאותה לא הרחיבה, גרמה להתרגשות רבה בציבור: "בשעה זאת, כשהננו מכונסים בישיבת הכנסת, פועל כוח של צה"ל גם בעבר המערבי של התעלה".{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/7/Plenum/7_ptm_253100.pdf הישיבה הארבע­ מאות ­ושישים­ ואחת של הכנסת השביעית]}} ב-21 ו-22 באוקטובר הצליחה [[חטיבת גולני]], במחיר הרוגים רבים [[מבצע קינוח|לכבוש בחזרה מידי הסורים את מוצב החרמון]], וערב [[הפסקת אש|הפסקת האש]] שנקבעה ל-[[24 באוקטובר]] ערך צה"ל קרב קשה בשטח בנוי בעיר [[סואץ (עיר)|סואץ]].
 
ב-[[1 בדצמבר]] 1973, למעלה מחודש לאחר הפסקת האש עם מצרים, נפטר ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, [[דוד בן-גוריון]]. היה זה בזמן שטרם נחתמו [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה|הסכמי הפרדת הכוחות]], ובחזית הסורית המשיכו להתנהל הקרבות שקיבלו את הכינוי "[[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]]". בן-גוריון נפטר בשיבה טובה, אך בקרב העם ראו סמליות במותו בעת כה קשה למדינה שהוא הכריז על הקמתה ועמד בראשה שנים רבות.