Monato – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nizzan Cohen (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Nizzan Cohen (שיחה | תרומות) |
||
שורה 15:
טורבן קהלט, הבעלים של הוצאת TK/Stafeno המוציאה ספרים באספרנטו, הציע להדפיס את המגזין במהדורה חודשית ולא שבועית. מאול לא היה בטוח שמגזין חודשי יהיה רלוונטי, אך קהלט הצליח לשכנע אותו שעל היעדר הדיווח המהיר יוכל המגזין החדש לפצות במאמרים מעמיקים הנכתבים על ידי תושבי המדינות הנידונות בהם.
בינואר 1980 יצא הגיליון הראשון של מגזין מונאטו באמצעות בית ההוצאה לאור TK/Stafeno שנטלו את הסיכונים הכלכליים, כשההוצאה הברזילאית Intelesko השתתפה אף היא בהוצאות ומתנדבים מהמרכז הגרפי שהוקם על ידי ה-UEA באנטוורפן תורמים אף הם להפקת המגזין. מאול שימש עורך ראשי של המגזין, וגייס קבוצה של כותבים. המנוי השנתי ל-12 גיליונות חודשיים עלה 800 פרנקים בלגיים, ועל מנת לממן את הפרוייקט נדרשו כ-2000 מנויים.
בעקבות קשיים בהוצאת TK/Stafeno, לקחה על עצמה UEA את הוצאת המגזין לאור, והייתה מוכנה לממן את הוצאת הגיליונות הנותרים של שנת 1984 ואילך. ההחלטה בארגון לעשות זאת הייתה מורכבת, שכן בתקופת המלחמה הקרה לא יכל ה-UEA לקחת על עצמו את הסיכון שבהוצאה לאור של עיתון חופשי מצנזורה, שכן ארגוני האספרנטו בגוש המזרחי פעלו תחת עינם הפקוחה של השלטונות ועל כן ה-UEA היה חייב לפעול באופן נייטרלי ככל האפשר ולהמנע מלפרסם דברי ביקושת על מדינות אלו. לפיכך, הוחלט שהמימון יעשה באמצעות ה-UEA, אולם 'על הנייר' ימשיך המגזין לצאת לאור באמצעות הוצאת TK/Stafeno. על הכנת המגזין בפועל הופקד המרכז הגרפי של ה-UEA באנטוורפן.
באמצע שנות ה-80 התרחבה פעילות ה-UEA, אולם בשנת 1988 נאלצה העמותה לסגור חלק ממשרדיה, בהם המרכז הגרפי באנטוורפן שהיה אחראי על הפקת המגזין, ניהולו ופרסומו, דבר שאיים פעם נוספת על המשך קיומו של המגזין. הליגה לאספרנטו בפלנדריה (FLE) בחרה לקחת על עצמה את המשך הוצאת המגזין, רכשה את הציוד של מחלקת הגרפיקה ולקחה על עצמה להעסיק את צוות העיתון.
עד שנת 1991 היה מאול העורך הראשי בעיתון, וביצע עבודתו בהתנדבות במקביל לעבודתו בעיתון הגרמני Augsburger Allgemeine, אולם בשנת 1991 נתמנה המדור הפוליטי ונאלץ להקדיש שעות רבות יותר לעבודתו. לפיכך הודיע על התפטרותו מתפקיד העורך הראשי של מונטו החל מינואר 1992. הליגה לאספרנטו בפלנדריה חיפשה עורך ראשי חלופי והתקשתה למצוא. במקום עורך ראשי, בינואר 1992 החל בעבודתו צוות עריכה שהורכב מ-17 עורכים המגיעים מתחומים שונים ומגוונים.
היות והעיתון התבסס על שורה של כותבים מארצות שונות ומגוונות טרם תקופת האינטרנט, הכתבות לעיתון היו מתקבלות על דפי נייר באמצעות הדואר (ובשלב מסויים באמצעות דיסקים, אך גם אלו צריכים היו לעבור בדרך הדואר. בתחילת 1993 נרכש לעיתון מודם ראשון בעצתו של טורבן קהלט והאגודה לאספרנטו בפלנדריה פתחה כתובת מייל לקבלת כתבות בשנת 1993 - ייתכן שהייתה ארגון האספרנטו הראשון שהיה זמין באופן דיגיטלי. רשת האינטרנט סייעה מאוד להרחבת מעגל הכותבים בעיתון בכל רחבי העולם, ולהאצת תהליך העברת החומרים ועריכתם. אתר האינטרנט של העיתון עלה בנובמבר 1995 ואפשר הורדת הטקסטים שלו אך בשלב הראשון ללא תמונות.
הנגישות המקוונת, העיסוק באקטואליה וריבוי הכותבים מרחבי העולם הביאו לכך שמונטו היה למגזין שפעמים רבות נדרש ליצור מילים חדשות באספרנטו. כך לדוגמה כשהוחלט על המטבע החדש של האיחוד האירופי, היורו, נדרש מונטו להחליט כיצד יש לכתוב את שם המטבע החדש Eŭroo או Eŭro, כשהצורה השניה נתקבלה, ומשמשת מאז באספרנטו. מקרה נוסף היה המילה האספרנטית לטלפון סלולורי Poŝtelefono (טלפון-כיס) שהופיע אף היא לראשונה במגזין והשתרשה בשפה.
בשנים 1997-1998 הופיעו מספר מאמרים בעיתון שעוררו סערה, בהם מאמר שניתו היה לפרש כאנטישמי אשר הביא לעזיבתם של מנויים רבים. בעקבות אירועים אלו החליט מאול לשוב לעריכת העיתון, כעורך ראשי המבצע בדיקה נוספת של תכני העיתון לאחר פעולת העריכה של צוות העורכים הרחב. מאז שנת 1999 הוא מכהן בתפקיד.
מאז סוף שנות ה-90, מופיע העיתון עם עמוד שער צבעוני והחל משנת 2015, מופיע כולו בהדפסה צבעונית.
| |||