Monato – הבדלי גרסאות

<nowiki>'''</nowiki>מונטו<nowiki>'''</nowiki> (אספרנטו: Monato) הוא מגזין[[כתב עת|ירחון]] חודשי באספרנטוב[[אספרנטו]] הכולל מאמרים בנושאי פוליטיקה, תרבות וכלכלה. הוא יוצא לאור בבלגיהב[[בלגיה]] על ידי האגודה לאספרנטו ב[[פלנדריה]] ונשלח לקוראים בכ-65 מדינות. פירוש שמו באספרנטו הוא 'חודש'.

למגזין כ-100 כותבים מ-45 מדינות והוא מפרסם רק כתבות מקור באספרנטו. בסגנונו, תוכנו ומראהו הוא מזכיר את מגזין [[הטיימס|טיימס]] או [[ניוזוויק]]. ייחודו של המגזין בכך שהוא שם דגש על כך שאת המאמרים יכתבו תושבי המדינות הנוגעות לכתבות - ולא כותבים ממדינות זרות. העיתון יוצא לאור על ידי האגודה לאספרנטו בפנדריה.

ב-1977 לקח על עצמו סטפן מאול, עורך העיתון הגרמני וולטבילד לפתח עיתון חדש עבור בני [[הגיל השלישי]]. על אף שהפרוייקט כשל, רכש מאול את הידע להפקת מגזין חדש - והדבר דחף אותו לנסות ולהגשים חלום ישן - פרסום שבועון באספרנטו שלא יעסוק בשפה עצמה אלא בנושאים כלליים כמו פוליטיקה, כלכלה, מדע וכו'.

ב-1978 הגשים מאול את חלומו והוציא לאור לראשונה את מגזין Semajno (שבוע, באספרנטו). המגזין היה בן 40 עמודי A4, עם ציורים בשחור לבן וכלל מאמרים על טרור, המשחקים האולימפיים במוסקווה, המצב הפוליטי [[בספרדל|בספרד]], [[גרונטולוגיה]] ועוד. את הוצאת המהדורה הראשונה מימן מכיסו. הוא העריך שהעיתון יוכל להחזיק את עצמו במידה ויהיו לו כ-10,000 [[מינוי (רכישה)|מנויים]] - אך בפועל הצליח לגייס פחות מאלף מנויים ולבסוף החליט לוותר על חלום השבועון.

טורבן קהלט, הבעלים של [[הוצאה לאור|הוצאת]] TK/Stafeno המוציאה ספרים באספרנטו, הציע להדפיס את המגזין במהדורה חודשית ולא שבועית. מאול לא היה בטוח שמגזין חודשי יהיה רלוונטי, אך קהלט הצליח לשכנע אותו שעל היעדר הדיווח המהיר יוכל המגזין החדש לפצות במאמרים מעמיקים הנכתבים על ידי תושבי המדינות הנידונות בהם.

בינואר 1980 יצא הגיליון הראשון של מגזין מונאטו באמצעות בית ההוצאה לאור TK/Stafeno שנטלו את הסיכונים הכלכליים, כשההוצאה הברזילאית Intelesko השתתפה אף היא בהוצאות ומתנדבים מהמרכז הגרפי שהוקם על ידי ה-[[אגודת האספרנטו העולמית]] (UEA) באנטוורפןב[[אנטוורפן]] תורמיםתרמו אף הם להפקת המגזין. מאול שימש עורך ראשי של המגזין, וגייס קבוצה של כותבים. המנוי השנתי ל-12 גיליונות חודשיים עלה 800 פרנקים בלגיים, ועל מנת לממן את הפרוייקט נדרשו כ-2000 מנויים. למרות שציבור הקוראים העיד על שביעות רצון מתכני העיתון ורמתו, מספר המנויים מעולם לא הגיע למספר המבוקש וקהלט נאלץ להודיע בראשית שנת 1984 על כוונתו להפסיק להוציא לאור את העיתון.

בעקבות קשיים בהוצאת TK/Stafeno, לקחה על עצמה UEA את הוצאת המגזין לאור, והייתה מוכנה לממן את הוצאת הגיליונות הנותרים של שנת 1984 ואילך. ההחלטה בארגון לעשות זאת הייתה מורכבת, שכן בתקופת [[המלחמה הקרה]] לא יכל ה-UEA לקחת על עצמו את הסיכון שבהוצאה לאור של עיתון חופשי מצנזורהמ[[צנזורה]], שכן ארגוני האספרנטו בגושב[[הגוש המזרחי|גוש המזרחי]] פעלו תחת עינם הפקוחה של השלטונות ועל כן ה-UEA היה חייב לפעול באופן [[נייטרליות (פילוסופיה)|נייטרלי]] ככל האפשר ולהמנע מלפרסם דברי ביקושת על מדינות אלו. לפיכך, הוחלט שהמימון יעשה באמצעות ה-UEA, אולם 'על הנייר' ימשיך המגזין לצאת לאור באמצעות הוצאת TK/Stafeno. על הכנת המגזין בפועל הופקד המרכז הגרפי של ה-UEA באנטוורפן.

היות והעיתון התבסס על שורה של כותבים מארצות שונות ומגוונות טרם תקופת האינטרנטה[[אינטרנט]], הכתבות לעיתון היו מתקבלות על דפי נייר באמצעות הדוארה[[דואר]] (ובשלב מסויים באמצעות דיסקים[[תקליטון|דיסקטים]], אך גם אלו צריכים היו לעבור בדרך הדואר. בתחילת 1993 נרכש לעיתון [[מודם]] ראשון בעצתו של טורבן קהלט והאגודה לאספרנטו בפלנדריה פתחה כתובת [[דואר אלקטרוני|מייל]] לקבלת כתבות בשנת 1993 - ייתכן שהייתה ארגון האספרנטו הראשון שהיה זמין באופן דיגיטלי. רשת האינטרנט סייעה מאוד להרחבת מעגל הכותבים בעיתון בכל רחבי העולם, ולהאצת תהליך העברת החומרים ועריכתם. אתר האינטרנט של העיתון עלה בנובמבר 1995 ואפשר הורדת הטקסטים שלו אך בשלב הראשון ללא תמונות.

הנגישות המקוונת, העיסוק באקטואליה וריבוי הכותבים מרחבי העולם הביאו לכך שמונטו היה למגזין שפעמים רבות נדרש ליצור מילים חדשות באספרנטו. כך לדוגמה כשהוחלט על המטבע החדש של האיחוד האירופי, היורוה[[אירו]], נדרש מונטו להחליט כיצד יש לכתוב את שם המטבע החדש Eŭroo או Eŭro, כשהצורה השניה נתקבלה, ומשמשת מאז באספרנטו. מקרה נוסף היה המילה האספרנטית לטלפוןל[[טלפון סלולרי|טלפון סלולורי]] Poŝtelefono (טלפון-כיס) שהופיע אף היא לראשונה במגזין והשתרשה בשפה.

בשנים 1997-1998 הופיעו מספר מאמרים בעיתון שעוררו סערה, בהם מאמר שניתו היה לפרש כאנטישמיכ[[אנטישמיות|אנטישמי]] אשר הביא לעזיבתם של מנויים רבים. בעקבות אירועים אלו החליט מאול לשוב לעריכת העיתון, כעורך ראשי המבצע בדיקה נוספת של תכני העיתון לאחר פעולת העריכה של צוות העורכים הרחב. מאז שנת 1999 הוא מכהן בתפקיד.

מאז סוף שנות ה-90, מופיע העיתון עם עמוד שער צבעוני והחל משנת 2015, מופיע כולו בהדפסה צבעונית. במהלך הקונגרס[[כנס האספרנטו העולמי|קונגרס האספרנטו העולמי]] בווילנהב[[וילנה|ווילנה]] בשנת 2005 קיבל העיתון מונטו תעודת הוקרה מה-UEA על פעולתו לקידום שלום עולמי אות אושרה של האנושות באמצעות אספרנטו וברוח רעיונותיו של [[אליעזר לודוויג זמנהוף|ד"ר זמנהוף]].