מאטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
שורה 2:
[[קובץ:Mate calabaza fondo blanco.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מאטה בכלי טיפוסי מוכן לשתיה]]
[[קובץ:Straw mate.jpg|ממוזער|שמאל|150px|קש ה'''בומביז'ה''']]
'''מָאטֶה''' (ב[[ספרדית]]: '''Mate''') הוא משקה עתירהיא [[קפאיןחליטה]] העשויעתירת [[חליטת צמחים|חליטתקפאין]] עליםשל מצמחעלי צמח בשם "[[יירבה מאטה|ז'רבה מאטה]]" (''Ilex paraguariensis''), מין בסוג [[צינית (צמח)|צינית]] שמקורו ב[[דרום אמריקה]]. המשקה פופולרי מאוד ב[[ארגנטינה]], [[פרגוואי]], [[אורוגוואי]] ודרום [[ברזיל]], בהן נהוג לשתות את המאטה כפעילות חברתית הרווחת בכל שכבות האוכלוסייה, בדומהלרוב לשתייתבאופן [[קפה]]שיתופי בדומה אולעישון [[תהנרגילה]].
 
== דרך השתייה ==
את המאטה ניתן לשתות במגוון דרכים, הנפוצה שבהם היא החליטה בכלי עשוי [[דלועיים|דלוע]] הנקרא גם הוא מאטה ובאמצעות [[קשית]] מתכת או עץ הנקראת בומביז'ה (מ[[ספרדית]]: bombilla) בעלת מסנן בקצה. גם לשיטה זו וריאציות רבות, אך המשותף לכולן היא שנהוג לשתות את המשקה באופן חברתי ושיתופי מאותו הכלי. נהוג למלא את הכלי בעלי הז'רבה בין שליש לשלושה רבעים מנפחו ולחלוט בטמפרטורה של כ-75 מעלות. נהוג לחלוט את אותם העלים מספר פעמים.
שתיית המאטה מתבצעת בדרך כלל באמצעות [[קשית]] ממתכת או מעץ ('''בומביז'ה''', ב[[ספרדית]] - bombilla) בעלת מסנן בקצה, השקועה בעלי ז'רבה שמונחים בכלי אשר לעיתים עשוי [[דלעת]] חלולה, עץ או עור מעובד, הנקרא גם הוא "מאטה". העלים ממלאים כשלושה רבעים מחלל הכלי, אותם מציפים במים חמים בטמפרטורה של 70–80 מעלות, לוגמים מהקשית עד מיצוי המים, מציפים שוב וכן הלאה. המדקדקים משאירים תלולית ז'רבה מבצבצת יבשה, יחסית, מעל למים, כך שכאשר הטעם דועך, ניתן להעביר את הקשית אליה ולהעשיר מחדש את הטעם. נהוג לשתות את המשקה בטעמו המריר הטבעי, אך יש הממתיקים עם סוכר או עם [[סטיביה]] ויש המחליפים את המים ב[[חלב]] חם.
 
בארצות בהן נפוץ המשקה, השתרש המנהג לשתותו במהלך פגישות חברתיות ומשפחתיות בהן יושבים הנוכחים במעגל. ההמארח, נקרא בספרדית "סבדורסֶבַּדוֹר" (cebador{{כ}}{{הערה|1=ב[[ספרדית]] יש למילה cebador מספר משמעויות, כמו למשל אדם שמפתה חיות בר באמצעות מזון. בארצות שבהן שותים מאטה מכונה כך האדם שמכין את המאטה לשתייה ומוזג את המשקה לנוכחים.}}) מכיןשותה מזיגהאת ראשונההחליטה לעצמוהראשונה, לאחר מכן מוזג לבאמים בתור,חמים השותהלכלי ומחזירבשנית לסבדורומעביר שימזוגאותו לבא בתור, וכךוכן הלאה לפי סדר הישיבה. תפקיד הסבדור נחשב מכובד בקרב שותי המאטה. יש המוותרים על תפקיד זה ומעבירים את כלי המאטה מהאחד לשני לפי סדר הישיבה. הטקס מזכיר במקצת את עישון [[מקטרת שלום|מקטרת השלום]] ה[[אינדיאני]]ת.
 
יש המכינים מעלי הז'רבה [[חליטת צמחים|חליטה]] המכונה מטה קוסידו (mate cocido).
שורה 37:
92% מהנשאלים במחקר בוחרים לשתות את המאטה בעזרת קשית ה[[בומביז'ה]] 54% בצורה של [[תה]] ו14% מעדיפים שתית תמצית עלי מאטה שהושרו במים קרים.
 
מיריים ואזקס, המנהלת הכללית של חברת GEA research for strategy מאשרת את חשיבותו של המחקר : "ברור שעל מנת להעריך את תנועת השוק הפרטים האלו חשובים ואף חיוביים, מוצר שאיתו אתה מגיע ל-100% מהאוכלוסייה הוא מוצר מוצלח, אתה בעצם מוכר אותו לכולם"
 
פרט נוסף היוצא מהמחקר הוא ש75% מהאנשים שמשתמשים ב[[בומביז'ה]] לשתיית המאטה נוהגים להמתיק אותו ומהמספר הזה 7 מתוך 10 אנשים בוחרים את הסוכר על פני ה[[דבש]] ה[[סטיביה]] או [[ממתיק מלאכותי]].
שורה 45:
כך תיאר [[הרנן קסיארי|ארנן קסיארי]], סופר ועיתונאי ארגנטינאי, את מקומו של המאטה בחיים בארגנטינה.
 
{{ציטוט|תוכן="המאטה הוא לא משקה ותו לאולא. טוב, כן. זה נוזל שנכנס דרך הפה. אבל הוא לא רק משקה. במדינה הזאת אף אחד לא שותה מאטה כי הוא צמא. טוב יותר להגדיר את זה כהרגל, כמו גירוד. המאטה הוא ההפך הגמור מהטלוויזיה. הוא גורם לך לדבר כשאתה עם מישהו, הוא גורם לך לחשוב כשאתה לבד. כשמגיע אורח לביתך המשפט הראשון הוא: 'שלום' והמשפט השני ישר אחריו הוא: 'תשתה מאטה'?|מקור=|אנגלית=}}
 
===אורוגוואי===