ויקיפדיה

הנכבה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ביטול גרסה 32144608 של 2A10:8000:9478:0:7100:2902:F86B:CD02 (שיחה)
NewKnowNow (שיחה | תרומות)
375 עריכות
התנועה נקראה "מצפן", לא "מצפון".
שורה 67:
 
==הצגת הסיבות לנכבה בחברה הישראלית==
מרכיב מרכזי בנכבה הוא, כאמור, ההגירה הפלסטינית ב-1948 - עזיבתם, מנוסתם או גירושם של כ-700,000 מערביי ארץ-ישראל (הפלסטינים) במהלך [[מלחמת העצמאות]]. עד שלהי שנות ה-70, ככלל כל מוסדות המדינה בישראל (למשל, צה"ל, מרכז ההסברה וספרי לימוד שאושרו ללימוד על ידי משרד החינוך) והחברה (למשל, קהילת המחקר, העיתונות, וספרי זכרונות של ותיקי קרבות 1948) הציגו את הנרטיב היהודי לגבי הסיבות לעזיבת הערבים ב-1948. כלומר, נטען כי הם עזבו מרצונם, ככלל עקב קריאות מנהיגיהם ומנהיגי מדינות ערב כי יעשו כך ועקב פחד. חריגים היו משנות ה-50 רק השבועון "[[העולם הזה]]" וביטאון [[המפלגה הקומוניסטית הישראלית|המפלגה הקומוניסטית]] "[[קול העם]]" וכן סופרים ומשוררים ישראלים שונים שהציגו ביצירותיהם את סבל הפלסטינים במלחמה (הנודע שבהם: "[[חרבת חזעה|חירבת חזעה]]" מאת [[ס. יזהר]]). הללו הציגו נרטיב ביקורתי, לפיו חלק מהערבים עזבו מיוזמתם מסיבות שונות (פחד, קריאות מנהיגים וכו') בעוד שחלקם גורשו על ידי הכוחות הלוחמים היהודיים ובהמשך הישראליים ("קול העם" גם הציג לעיתים את הנרטיב הערבי - לפיו ככלל כל הערבים גורשו). משנות ה-60 גם תנועת "[[מצפן (ארגון)|מצפוןמצפן]]" הציגה בציבור לעיתים את הנרטיב הביקורתי ולעיתים את זה הערבי{{הערה|שם=NetsZehngut2008|Nets-Zehngut,R. (2008). The Israeli National Information Center and collectivememory of the Israeli-Arab conflict. The MiddleEast Journal, 62 (4), 653-670; Nets-Zehngut,R. (2011). Origins of the Palestinian refugee problem: Changes in thehistorical memory of Israelis/Jews 1949-2004.Journal of Peace Research, 48 (2), 235-248;Nets-Zehngut, R. (2012). Overview of the Israeli memory of thePalestinian refugee problem. Peace Review, 24 (2), 187-194; Nets-Zehngut, R. (2013).Israeli approved textbooks and the 1948 Palestinian exodus. Israel Studies,18 (3), 41-68. רפי נץ-צנגוט (2013). היסטוריית הסכסוך הישראלי-פלסטיני: השוואה בין מקורות ישראליים שבכתב למקורות פלסטיניים שבעל פה, מגמות, מט, 1, 3-27.}}. משלהי שנות ה-70 חל שינוי בקרב מוסדות חברה מרכזיים שונים, שהחלו להציג את הנרטיב הביקורתי (שמשנות ה-80 כונה לרוב "[[פוסט-ציונות|פוסט-ציוני]]") לגבי הסיבות לעזיבת הערבים את ארץ ישראל במלחמת העצמאות. כך היה המצב, למשל, לגבי מחקרי קהילת המחקר (חוקרים אקדמאים ועצמאיים) ומאמרי עיתונות ביומונים המרכזיים, ובחלקו גם לגבי ספרי זיכרונות של ותיקי קרבות מלחמת העצמאות.
 
במהלך הזמן, מחקרים ומאמרי עיתונות ביקורתיים הפכו לרוב המכריע בקרב פרסומי קהילת המחקר והעיתונות. משנות ה-90 חלק מספרי הלימוד שבהם נעשה שימוש במערכת החינוך היהודית בישראל החלו להציג את הנרטיב הביקורתי{{הערה|Podeh, E. (2002). The Arab-Israeli conflict in historytextbooks (1948-2000).Westport, CT: Bergin & Garvey.|כיוון=שמאל}}, ומשנת 2000 - גם ספרי לימוד כאלה שאושרו לשימוש בזרם החינוך הממלכתי-חילוני על ידי משרד החינוך{{הערה|Nets-Zehngut, R. (2013). Israeliapproved textbooks and the 1948 Palestinian exodus. Israel Studies, 18(3), 41-68.|כיוון=שמאל}}. בשנת 2005 גם ספר של [[ארכיון המדינה]] שעסק במסמכים הקשורים לראש הממשלה לשעבר, [[יצחק רבין]] הציג נרטיב זה{{הערה|רוזנטל, י. (2005). יצחק רבין: ראש הממשלה של ישראל 1974–1977, 1995-1992 – מיבחרמסמכים מתקופות בחייו. ירושלים: גינזך המדינה}}. לעומת זאת, מרכז ההסברה וצה"ל (ענף הסברה במפקדת קצין חינוך ראשי) המשיך להציג לפחות עד 2004 את הנרטיב הישן{{הערה|שם=NetsZehngut2008}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הנכבה"