מרדכי שטרנברג – הבדלי גרסאות

←‏קורות חייו: כל הרעיון של המשפט היה ההשוואה המוםרכת לבריסק, אבל אם כל כך קריטי לך, נשאיר ככה, למרות שזה חסר פשר. (זה אמור להיות רבותא? אחרים כן אומרים חילוקים ללא נימוק? נו נו)
מ (אז תמחק רק את "בשונה... הבריסקאית")
(←‏קורות חייו: כל הרעיון של המשפט היה ההשוואה המוםרכת לבריסק, אבל אם כל כך קריטי לך, נשאיר ככה, למרות שזה חסר פשר. (זה אמור להיות רבותא? אחרים כן אומרים חילוקים ללא נימוק? נו נו))
בהמשך עבר בעקבות אחיו התאום, הרב [[עמיאל שטרנברג]], ל[[ישיבת מרכז הרב]], שם למד בעיקר אצל הרב [[מרדכי פרום]] ואצל הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]. שימש כר"מ ב[[ישיבת ניר קריית ארבע]] יחד עם הרב [[מיכאל הרשקוביץ]]. בגיל 25 מונה ל[[ר"מ]] בישיבת מרכז הרב על ידי הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]{{הערה|נטעאל בנדל, [http://www.kipa.co.il/jew/50458.html דברים שלא ידעתם על ראשי ישיבת הר המור], [[כיפה (אתר אינטרנט)]]}}. במהלך השנים לימד הרב שטרנברג את השיעור המבוגר ביותר בישיבה והתאפיין בשיעורי [[תלמוד בבלי|גמרא]] מעמיקים. רבנים רבים המשמשים כר"מים בישיבות למדו אצלו, והוא נחשב כמתווה דרך בלימוד [[עיון (בהלכה)|עיון]] בישיבות מהזרם ה[[דתי לאומי]].
 
שיטתו ממשיכה במידה מסוימת את זו של הרב [[שמעון שקופ]]. היא מתאפיינת בהנחת סברות מופשטות וכלליות ומתוכן ירידה לפרטי הסוגיה. בשונההוא מדרך הלימוד הבריסקאית אין הואלא מקבל חילוקים שאינם מנומקים היטב בסברה. לרוב הרב שטרנברג מעדיף לומר שכל המפרשים הסכימו להגדרות הבסיסיות היסודיות, ונחלקו רק בניואנסים ופרטים.
 
בשנת [[תשמ"ח]] הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]].
5,771

עריכות