עמנואל (אונייה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גויס\2, \1בית הספר
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1עיתו\2, \1בית הספר
שורה 124:
"..."עמנואל" הגיעה ביום 13 בינואר 1934 ב-09:50 מ[[סאות'המפטון]]. תפוסתה נטו 90 טון ורב חובלה ''גרבנור'' [כך במקור]. היא באה ריקה ושילמה אגרת נמל בשיעור לירה שטרלינג אחת וארבעה שילינגים. הפליגה ל[[פיראוס]] ביום 30 בינואר 1934 בשעה 08:30, לאחר שטענה 185 טונות של חימר. המשגרים היו האחים פייק. סוכן האנייה ג'יי קרטר. הספינה חויבה באגרת מטען בשיעור של [[לירה שטרלינג]] אחת, ארבעה שילינגים ושמונה פני." בטופס הרשמי המקורי בו נרשמו הדברים אין הערות או ציון של אירועים חריגים. פרנסתו העיקרית של נמל פול על מרבצי ה[[קאוליניט]] שבסביבתו. קאוליניט הוא חימר לייצור קרמיקה וחרסינה וזה שנים רבות שהוא מיוצא מפול בצובר באניות קטנות ובינוניות{{הערה|חימר זה קרוי באנגלית china clay, ומאחר שהמילה china, כשלעצמה, היא באנגלית גם שם נרדף לכלי חרסינה, תורגם בעבר הרחוק china clay ל"כלי חרסינה" והמעתיקים משרשרים שגיאה שכיחה זו.}}.
 
בזמנו נפוצה טענה כאילו גרבנוב חמק מנמל פול לאחר ש"עמנואל" נעצרה בו על ידי השלטונות{{הערה|ד"ר [[מאיר גורביץ]], מורו למתמטיקה ולימאות מהגמנסיה הרצליה מאז היה גרבנוב כבן 16 לפחות, האדם הקרוב אליו שליווה את קורותיו עד היעלמותו בים, ומי שהיה ממייסדי הימאות העברית בארץ ישראל, כתב עליו במאמרו "היקיצה הימית" שהוגש להוריו השכולים, ופורסם בעתוןבעיתון 'דבר', כך: "גרבנוב ז"ל וחברו לוין ז"ל, קציני ים מוסמכים... השיגו מעט כסף להשקיעו בספינת-משא להובלה בחופים הקרובים... במעט הכסף שהיה בידיהם קנו ספינה שהייתה גרועה מאוד עד שלא הייתה ראויה לשימוש ושלטונות הנמל אסרו להפליג בה. אולם מרצם של הימאים הצעירים היה רב מיכולתם. לפניהם התנוסס בדמיונם הרעיון של ספינה כולה עברית. הם כינו את ספינתם בשם עמנואל ובלילה ברחו מהנמל. יצאה נגדם פקודת מאסר, אבל כבר לא השיגה אותם. אין עד לגורלם ולגורל הספינה. יצאו ולא נודעו עקבותיהם"}}{{הערה|שם=היקיצה|{{דבר|מ. גורביץ|היקיצה הימית|1937/05/19|8}}. מאמר זה הוא מקור ללא מעט אי-דיוקים ושיבושים של הפרשה.}}. מאידך, כתב הבריטי, מושל מחוז הצפון של ממשלת פלשתינה א"י, דברים המנקים את גרבנוב וקובעים, כי היה רב חובל של אונייה כשירה לחלוטין, וכתב את הדברים הבאים: "רשות השיט הבריטית (Board of Trade) מדווחת שה[[סקונר]] "עמנואל" הפליגה מפול ל[[פיראוס]] ב-30 בינואר האחרון עם מטען של כ-140 טון חימר, והיא טעונה ומזוודת כהלכה בכל המובנים. לרשות אין שום מידע נוסף וקיים חשש שהספינה הוכרעה על ידי מזג האוויר וטבעה."{{הערה|מכתב מיום 4 באוקטובר 1934, ממושל מחוז הצפון של ממשלת פלשתינה-א"י לד"ר חיים לוין (אחיו של בנימין לוין), ארכיון אמציה וולוך.}}
 
"עמנואל" הטעינה מטען חימר ל[[פיראוס]], יוון בדרכה לארץ ישראל. הפליגו מנמל פול במזג אוויר מצוין. בדרך השתנה מזג האוויר והים סער מאוד. העיכובים במסעה הביאו את "עמנואל" לחצות את האזור המסוכן של [[מפרץ ביסקאיה]] בעיצומו של חורף.
שורה 177:
"עמנואל" הייתה הספינה השישית, יועדה להירשם ב[[נמל יפו]] בארץ ישראל, היא הייתה בפיקוד עברי ודגלה היה דגל עברי ראשון בימים - במופגן.
 
הקברניט העברי הראשון בארץ ישראל הידוע שנים רבות היה [[זאב הים (רב חובל)|זאב הים]] שפקד על ה"גוזל" בשנת 1928, כשפוטר רב החובל הזר שפיקד עליה. ב־1939 נבחר זאב הים לראש מחלקת השיט של בית הספר הימי בחיפה במקומו של רב-חובל [[רוברט סטיבנסון מילר]] שגויס לצי הבריטי, לאחר שהמאמצים למצוא קצין ים בריטי אחר עלו בתוהו. מר רוג'רס, המנהל הבריטי של נמל חיפה, שגילה אהדה רבה לבית הספר הימי מאז נוסד, העניק לזאב הים תואר "רב-חובל לספנות חופית".{{הערה|מר רוג'רס "התייחס בחיוב למועמדותו של א' הים, שיבח את תכונותיו הטובות ומעלותיו, השכלתו מספיקה, ואחרי בדקו את תעוודת ה' זאב הים ומסמכיו, אמר שהוא מוכן לתת לה' הים את התואר רב-חובל לספנות חופית." מתוך פרוטוקול ועד הנאמנים של ביה"סבית הספר הימי בחיפה, בתוך: שמחה בינות, יובל לביה"סלבית הספר לקציני ים עכו, 2003.}}
 
עיקר תרומתם של גרבנוב וצוות "עמנואל" לפיתוח הימאות והספנות העברית היה באתוס. האניות "[[הר ציון (אונייה)|הר ציון]]", "[[תל אביב (אונייה)|תל אביב]]", "[[הר כרמל (אונייה)|הר כרמל]]" ומאות שבאו בעקבותיהן במשך השנים, עשו זאת למרות הרפתקה כושלת זו.