אברהם מנסנו – הבדלי גרסאות

נולד בשנת [[ת"פ]] לערך{{הערה|משוער, ע"פ שנת נישואי אביו רבי יהונתן ב-תע"ח, ושנת נישואי אחיו הגדול רבי עמנואל ב-תצ"ב. רישום החתונות נמצא בפנקס פאס, כת"י ספריית חב"ד.}}, לאביו רבי [[יהונתן מנסנו]], בן למשפחת חכמים ועשירים בפאס. למד בישיבת רבי [[שמואל אבן אלבאז]], ואצל רבי [[חיים בן עטר]] - כששהה בפאס בשנת תצ"ז{{הערה|רחב"ע היה מכנהו 'תפוח', כי מנסנו בספרדית הוא עץ תפוח.}}.

 

 

{{ציטוט| תוכן=ובמשך הזמן הנזכר היה החכם הנזכר שקוד ללמד וללמד וידיו רב לו במלחמתה של תורה לחבר חיבורים כיד ה' הטובה עליו לא ימיש מתוך האהל זולת לסעוד ולקנות מה שיצטרך לו ולאנשי ביתו ואף אם היה בא אליו לבית המדרש שום אדם על איזה לא היה פונה מעסק התורה, ואפילו באותה שעה הספר נשאר לפניו פתוח עד שמדבר עמו בקצרה וחוזר ללימודו, ה' האמת במשך כל זמן הנזכר הלך החכם הנזכר פעמים שלש לפאס אלבאלי ולמכנאס יע"א. ומהם שביררו שלא ראו בעיר הזאת שקדן וזריז על לימודו כמוהו. ולא זו בלבד אלא שהוא מהנה ת"ח מנכסיו וחסד לאברהם כל ימיו במתן בסתר |מקור=מלכי רבנן ערך אברהם מנסנו}}

*'''נופת צופים''' – ביאור משלי, 320 עמודים. ספריית בית המדרש לרבנים, ניו יורק.

 

 

*'''מאה שערים''' – קובץ דרושים, 754 עמודים. הספרייה הלאומית, ירושלים{{הערה|שם=ניתן}}.

אחיו הגדול הוא רבי [[עמנואל מנסנו|'''עמנואל''']] שהיה חכם וסופר בית הדין, ואחיו הקטן היה החכם רבי [[חיים מנסנו|'''חיים''']]. שלשת האחים הללו, הם אבות משפחת מנסנו שהוציאה מקרבה לערך כ-20 חכמים במאה ה-17 וה-18 ובתחילת המאה ה-19. אחותם '''לונה''' הייתה אשת רבי [[מתתיה סירירו]], אב"ד פאס, בן בתו של רבי [[יעקב אבן צור]].

 

 

==קישורים חיצוניים==