חלילית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24:
* ''' סוב-קונטרה בס בדו''' (אוקטבה מתחת לבס בדו).
* '''סוב-סוב קונטרה בס בפה''' (אוקטבה מתחת לקונטרה בס).
* '''חלילית סוב-קונטרה בס בסי במול''', החלילית הגדולה בעולם, שנבנתה על ידי Adriana Breukink וגובהה הוא שלושה מטרים. נבנו רק 3 חליליות כאלה. אחת מהן בשימוש חברי הרכב החליליות Loeki Stardust. החלילית מכונה "ביג בייב".
===בניית חליליות כיום===
חליליות משוחזרות שהחלו להבנות מחדש בתחילת המאה ה-20 נבנו בעזרת חומר לימוד תאורטי ובעזרת חקר ציורים עתיקים. כמו כן נעשה שימוש רב בחליליות עתיקות שנמצאו במוזיאונים ובאוספים שונים. במספר ספרי לימוד מתקופת הרנסאנס והברוק המוקדם שעסקו בתאוריה מוסקלית, לימוד טכניקת נגינה, קישוטים ואלתורים מופיעים מדי פעם תרשימים ושרטוטים של חליליות, למשל אצל סבסטיאן וירדונג, סילבסטרו גאנאסי ומיכאל פרטוריוס. כיום מספר חברות ובוני כלים מייצרים חליליות שנקראות כיום דגם "גנאסי" (למשל יואב רן מישראל) או "פרטוריוס" (בעבר וילי הופף מגרמניה וכיום חברת קובליצק).חלק מחליליות הברוק המיוצרות כיום הן בעקבות דגמים ששרדו עד היום ונמצאים במוזיאונים כמו למשל דנר, הוטטר, קינסקר, ברסן ועוד.
כיום מיוצרים גם דגמי חליליות מודרניים שאינם נאמנים לכלים העתיקים ובהם שיפורים ושינויים, כמו למשל חליליות נמוכות מכופפות במקום חליליות הבס העתיקות והארוכות. אלה כוללות מערכות מכניות כמו בכלי נשיפה המודרניים האחרים (חליל, אבוב [[קלרינט]] וכו'), אשר מקלות את הנגינה, מפחיתות את מתיחת האצבעות ומגדילות את מנעד הכלים. מיוצרות חליליות פלסטיק זולות יחסית, כמעט לכל מנעד החליליות, מגרקליין ועד בס. כמו כן מיוצרות כיום חליליות הנתנות להגברה חשמלית וניתן לחבר אליהן פדלים ותיבות אפקטים, בדומה לגיטרות חשמליות (למשל אלודי של חברת מולנהאואר). יש יצרני חליליות שאת מוצריהם ניתן לחבר למחשב בעזרת חיבורי USB ולבצע מניפולציות אלקטרוניות שונות. טכניקות דגימות הצליל שקיימות בכלי המקלדת האלקטרוניים מאז שנות ה-80 הגיעו לכלי הנשיפה, וכיום אפשר לנגן דגימות של כלי נשיפה וכלים אחרים ובהם חליליות בכלים כמו ה EWI, וה elody של מולנהאואר. יש כיום גם חלילית העובדת בממשק מידי.
==מלחינים שכתבו לחלילית==
שורה 52:
בישראל הייתה פריחה של החלילית בשנות האלפיים ובין הנגנים המובילים ניתן למצוא את: [[אפרים מרכוס]], המלחין והמנצח [[עמוס מלר]], גרשון פרנסקי, [[מיכאל מלצר]], [[דרורה ברוק]], [[ברכה קול]], [[ליאורה ויניק]], נעמי רוגל, רובי הוד, שלמה תדהר, [[ענבר סולומון]], אורי דרור, יפעת כהן, [[עדי זילברברג]], [[הילה להב]], תמר לאלו ועוד.
חלוצי לימוד החלילית בארץ ישראל בשנות הארבעים והחמישים היו אפרים מרכוס (אשר לימד במדרשה למוזיקה בסמינר לוינסקי), חנן אייזנשטדט, [[דורה רוזוליו]], אברהם עומר, ומאוחר יותר שושנה חצור, חווה פרידלנדר, אורי גולן ואחרים. בין המורים (הפדגוגים) אשר הובילו בהוראת הנגינה בחלילית בישראל ניתן לציין את אפרים מרכוס אשר כתב וערך את סדרת 18 חוברות ללימוד ונגינה בחלילית: "רוני חלילית" אשר שימשה את מיטב המורים מאז תחילת שנות ה-70. גם כיום ישנה פעילות פדגוגית ענפה בארץ ויצאו ספרי לימוד חדשים, כמו למשל מאת שושי רסיוק, עמית גור ואחרים. כיום ישנה מחלקה לחליליות ב[[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים|אקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים]] בה מלמד מיכאל מלצר ולצידו דרורה ברוק. מלחינים ישראלים שהלחינו לחלילית: [[יוחנן בוהם]], [[בנימין ברעם]], [[יחזקאל בראון]], [[רם דע-עוז]], [[מיכאל וולפה]], [[יוסף טל]], [[גיורא שוסטר]], [[צבי נגן]], [[מאיר מינדל]], אריה רופאייזן, [[אברהם דאוס]], זוהר איתן, [[משה רסיוק]], [[אמנון וולמן]], [[הגר קדימה]], [[אייל באט]], [[מרי אבן-אור]], [[אלונה אפשטיין]].
[[קובץ:PikiWiki Israel 10881 Learning to play in a group.jpg|ממוזער|ילדים לומדים נגינה בחלילית, נתיבות שנות ה-70']]
| |||