ויקיפדיה

קינקי בוטס (מחזמר) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏תגובות וביקורות: ויקיזציה - הסדרת הפניה לפירושון
שורה 241:
[[בן ברנטלי]] מ[[הניו יורק טיימס]] העביר ביקורת חיובית, וכינה את המחזמר "מעורר השראה" והשווה אותו למחזות זמר אחרים מצליחים בברודוויי: "כמו [[ללכת עד הסוף (מחזמר)|ללכת עד הסוף]] ([[כוריאוגרפיה]] של [[ג'רי מיטשל]]) ו[[בילי אליוט - המחזמר]], [קינקי בוטס] מתרחשת בעיר תעשייתית בריטית, בה קיימת מצוקת תעסוקה וקיים צורך בהעלאת המוראל; כמו [[כלוב העליזים (מחזמר)|כלוב העליזים]] ו[[פריסילה, מלכת המדבר (מחזמר)|פריסילה, מלכת המדבר]], היא מציגה [[דראג קווין|מלכות דראג]] כמי שמעלות את מצב הרוח. וכמו [[היירספריי (מחזמר)|היירספריי]], המחזמר אליו היא הדומה ביותר מבחינת הסגנון, ''קינקי בוטס'' עוסקת בעידוד [הצופה] למצוא את התשוקה שלך, להתגבר על דעות קדומות ולנפץ [[סטריאוטיפ]]ים."{{הערה|שם=HSHH}} ברנטלי כתב שה[[מוזיקה]] של [[סינדי לאופר]], המאופיינת ב"אהבה וחום" שהן הסימן המסחרי שלה, משלבת "רגשנות ואקסצנטריות" וכי ה[[תלבושת (תיאטרון)|תלבושות]] וה[[מגפיים]] האדומות והגדולות בעיצובו של [[גרג בארנס]] "גנבו את ההצגה". הוא גם שיבח את "{{משמאל לימין|Raise You Up/Just Be}}", כאחד השירים הצפויים להיות הזכורים ביותר עבור הקהל מאז "You Can't Stop the Beat" של [[היירספריי (מחזמר)|היירספריי]]. עם זאת, ברנטלי לא שיבח את ה[[מחזה]] שכתב [[הארווי פירסטיין]], בטענה כי הפך את המערכה השנייה לדביקה, בה מוצגות בעיקר [[קלישאה|קלישאות]].{{הערה|שם=HSHH|{{cite web|url=http://theater.nytimes.com/2013/04/05/theater/reviews/kinky-boots-the-harvey-fierstein-cyndi-lauper-musical.html|title=High Spirits, Higher Heels: ''Kinky Boots'', the Harvey Fierstein-Cyndi Lauper Musical| accessdate=April 29, 2013| date=April 4, 2013|work=[[The New York Times]]|author=Brantley, Ben}}}}
 
[[מבקר תיאטרון]] של "[[Time Out]]" ב[[ניו יורק]] כינה את המופע "הדגם של [[מחזמר]] [[מודרני]] {{פירושון|גדול}}".{{הערה|{{cite news|last=Feldman|first=Adam| title=''Kinky Boots''|url=http://www.timeout.com/newyork/theater/kinky-boots|accessdate=December 15, 2013|newspaper=[[Time Out (magazine)|Time Out]] New York|date=April 4, 2013}}}} [[סוכנות הידיעות AP]] כינתה אותו "סיפור אהבה גדול על בנים, על המשפחות שלנו ועל עור בצבע [[אדום]]. ... תודה ל[[אל]] על [[הארווי פירסטיין]] - הוא יוצר [[קסם]] תיאטרלי", אבל למרות הביקורת על ה[[מחזה]], נכתב כי המחזמר משרת מטרה חשובה - להעצים לא רק את הדמויות המרכזיות, אלא את כל הקהל, ברוח ה[[קבלה (רגש)|קבלה]].{{הערה|{{cite news|last=Brantley |first=Ben |title=“‘Kinky Boots’ With Wayne Brady as a Cross-Dresser You Could Take Home to Mother” |url=https://www.nytimes.com/2015/12/28/theater/kinky-boots-with-wayne-brady-a-cross-dresser-you-could-take-home-to-mother.html?_r=0 |accessdate=May 15, 2017 |newspaper=[[New York Times]] New York|date=December 27, 2015}}}} לדברי גרוסמן, המחזמר מסב את תשומת הלב למוסכמות מגדריות, "ממקם את הדמות השולית כמרכזית במחזה של תיאטרון המוני ... ויוצר שינוי בפרספקטיבה של הצופה".{{הערה|{{cite book |last=Grossman |first=Julie |title=Literature, Film and Their Hideous Progeny|date=2015 |publisher=Palgrave Macmillan UK |page=136–141 }}}} שיר הסיום "{{משמאל לימין|Raise You Up/Just Be}}" מעיד על העצמת הפרט, העצמה ל-"פשוט להיות" ללא תלות ב-"תפקידים המגדריים המדכאים הקשורים באופן ישיר להשקפות ה[[פטריארכאליות]] של {{פירושון|מורשת}} ו[[ירושה]]",{{הערה|{{cite book |last=Grossman |first=Julie |title=Literature, Film and Their Hideous Progeny|date=2015 |publisher=Palgrave Macmillan UK |page=136–141}}}} שבמסגרתן סובלים צ'רלי ולולה בתחילה. ב[[אנטרטיינמנט ויקלי]] נכתב כי הלחנים של [[סינדי לאופר]] הם "סיבה לחגיגה".{{הערה|{{cite news|last=Geler|first=Thom|title=Stage Review: ''Kinky Boots'' (2013)| url=http://www.ew.com/ew/article/0,,20364394_20688531,00.html|accessdate=December 15, 2013| newspaper=Entertainment Weekly|date=April 9, 2013}}}} עיתונים נוספים העניקו למחזמר ביקורות חיוביות, ביניהם "[[ניו יורק (מגזין)|ניו יורק]]",{{הערה|{{cite news|last=Bonanos| first=Christopher|title=''Kinky Boots'': Critics' Pick|url=http://nymag.com/listings/theater/kinky-boots/| accessdate=December 15, 2013|newspaper=[[New York Magazine]]|date=April 4, 2013}}}} "[[ניו יורק פוסט]]",{{הערה|{{cite news|last=Vincentelli|first=Elisabeth|title=You'll Get a Kick Out Of ''Kinky Boots''| url=https://nypost.com/2013/04/05/youll-get-a-kick-out-of-kinky-boots/|accessdate=December 15, 2013|newspaper=[[New York Post]]|date=April 5, 2013}}}} "[[וושינגטון פוסט]]"{{הערה|{{cite news|last=Marks|first=Peter|title=Lauper's ''Boots'' Were Made For Broadway| url=https://articles.washingtonpost.com/2013-04-04/entertainment/38276148_1_kinky-boots-annaleigh-ashford-stark-sands|accessdate=December 15, 2013|newspaper=[[The Washington Post]]| date=April 4, 2013}}}} ו-"[[וראייטי (מגזין)|וראייטי]]".{{הערה|{{cite news| last=Stasio|first=Marilyn|title=Legit Review: ‘Kinky Boots’|url=https://variety.com/2013/legit/reviews/legit-review-kinky-boots-1200333293/|accessdate=December 15, 2013|newspaper=[[Variety (magazine)|Variety]]|date=April 4, 2013}}}}
 
[[מבקר תיאטרון|מבקר התיאטרון]] של [[לוס אנג'לס טיימס]], [[צ'ארלס מקנאלטי]], מתח ביקורת על "הטעויות הבוסריות" של לאופר ב[[לחן]] "שאינו יוצר קו קומפוזיציוני אחיד" וכתב כי "הלב של [[הארווי פירסטיין|פירסטיין]] נמצא במקום הנכון ... הכנות של המופע ניכרת בו", והוסיף כי " אם [המחזמר] לא היה כל כך ממוסחר ודביק, הוא עשוי היה להיות מהנה".{{הערה|{{cite web| url=http://www.latimes.com/entertainment/arts/culture/la-et-kinky-boots-review-broadway-cyndi-lauper-20130405,0,5788177.story| title=Review: ''Kinky Boots'' Is Unsteady In Its Broadway Walk|accessdate=April 29, 2013|date=April 4, 2013|work=[[Los Angeles Times]]| author=McNulty, Charles}}}} ג'ו דמיאנוביץ' מה[[ניו יורק דיילי ניוז]] כתב כי בעוד "במחזה יש בעיות כמו זוג נעליים" שלא ממש מתאימות, "ההפקה של מיטשל קצבית מאוד" ו-"[[בילי פורטר|פורטר]] בתפקיד לולה ... הוא כוח טבע". הוא הוסיף כי הלחן של לאופר "צבעוני, מפתיע ומהנה" הגונב את ההצגה מהנעליים, ומוכיח מי הוא "הכוכב האמיתי של המופע הזה".{{הערה|שם=Dziemianowicz}} בכתבה עבור [[הגרדיאן]], דייוויד קוט ביקר את ההחלטה להשתמש בשחקנים [[אמריקאי]]ם עבור ה[[עיבוד תיאטרוני|עיבוד התיאטרוני]] שעדיין מתרחש ב[[נורת'האמפטון]], [[נורת'האמפטונשייר]], אך יצר "חוסר עקביות מטריד" בכל הנוגע ל[[מבטא]]ים.{{הערה|שם=Ta2|{{cite web|url=https://www.theguardian.com/stage/2013/jun/10/tony-awards-matilda-kinky-boots|title=Tony Awards 2013: ''Matilda'' Left Wanting As ''Kinky Boots'' Dances To Victory: Tony Voters Stuck To The American Side Of Broadway – Even If ''Kinky Boots'' Came With An English Pedigree|accessdate=November 9, 2013|date=June 10, 2013|work=[[The Guardian]]|author=Cote, David}}}} ה[[וול סטריט ג'ורנל]] העניק למחזמר ביקורת שלילית, וכינה אותו "חיקוי מחמם לב של [[מחזמר]] בריטי ברמה עולמית עם זווית [[הומוסקסואל]]ית וסיום בוטה ... ''קינקי בוטס'' היא [[ספוילר]] של עצמו, סוג של מחזמר שבו אתה מדקלם את ה[[דיאלוג]] עוד לפני השחקנים ... [התוצאה] נשמעת כמו ... "[[סינדי לאופר|סינדי]]: הצדדים של שלהי [[שנות ה-80]] אשר בצדק נשכחו".{{הערה|{{cite web|author=Teachout, Terry|url=https://online.wsj.com/news/articles/SB10001424127887323296504578398541288363144|title=The Who-Cares Test|work=[[The Wall Street Journal]]|date=April 4, 2013|accessdate=December 16, 2013}}}} בעיתון ''The Record'' היוצא לאור בצפון [[ניו ג'רזי]] נכתב כי ההצגה "לוקה בחסר במחויבות הדרמטית למה שהיא עושה. וזו הסיבה שהמופע ... מעייף ללא רחם ... משעמם ... [ו]סינתטי".{{כ}}{{הערה|{{cite web
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קינקי_בוטס_(מחזמר)"