משתמש:קליאו/טיוטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 151:
* "במשך למעלה מרבע מאה קרסו כל סיפורי־העל שלנו. בזה אחר זה הנרטיבים שהיו לנו הופרכו, או שההגנה עליהם נעשתה בלתי־פופולרית, או ששימורם נעשה בלתי־אפשרי."
* "היה זה בבחינת בלתי־נמנע שרעיון כלשהו יתקע יתד בארץ הנטושה. בני הדמוקרטיות העשירות של המערב בימינו לא היו יכולים פשוט להישאר האנשים הראשונים בדברי ימי העולם שאין להם כל הסבר למעשיהם על פני האדמה, ושום סיפור אינו מעניק תכלית לחייהם."
==איש האמונה הבודד==
'''[[W:איש האמונה הבודד|איש האמונה הבודד]]''' היא מסה מאת [[יוסף דוב הלוי סולובייציקי]] שיצא לאור ב־1965.
* "אני מדבר, מטיף, מתווכח וטוען. בכל זאת אין בזה להפיג את הסבל והבדידות המלוות אותי תמיד. מדי פעם חש אני שנעזבתי על ידי כולם, אפילו הקרובים ביותר. דברי משורר התהלים )כז, י( "כי אבי ואמי עזבוני" מצלצלים באזני כקולו העצוב של התור. החוויה הזאת מולידה בקרבי כאב צורב מחד ותחושה מזככת מאידך. יש לי הרגשה שחוויה זו של בדידות דוחקת אותי כולי לעבודת הבורא."
* "בעוד שהיקום מביא את האדם הראשון לשאיפתו לצבור כוח ושלטון ולעשותו שואל את שאלת 'איך', הפונקציונלית, האדם השני מגיב על הופעה זאת בשאלות מן הסוג המטאפיסי. הוא אינו שואל שום שאלה פונקציונלית. הוא רוצה לדעת: מדוע? מהו? מיהו?"
* "בעוד שהאדם הראשון הוא דינמי ומלא כוח יצירה, האדם השני מחפש את צלם האלקים בכל עמוד אורה ובכל נבט ופרח; בכל רוח קלה של הבוקר ובשקט של לילה נוצץ כוכבים."
* " 'היות' פירושו להיות יחיד מיוחד במינו ועל כן גם בודד. כי מה גורם לאדם שירגיש בדידות ואי בטחון אם לא היותו יחיד וגלמוד. ה'אני' שלו בודד, מפני שאין אחר החי כמו ה"אני" הזה ומפני שאופן הקיום של ה"אני" הזה אינו ניתן לחיקוי על ידי אחרים."
* "האדם הראשון, בעל ההדר, השלטון וההצלחה, והאדם השני, איש האמונה הבודד, הנכנע והמציית, אינם שני אנשים שונים העומדים אחד נגד השני, כ'אני' מול 'אתה', אלא בכל אחד מאתנו נמצאים שני אנשים, איש היצירה בעל ההדר - אדם הראשון, ואיש הענווה והכניעה - אדם השני."
קטגוריה:
==יום ראשון==
| |||