פלשתית – הבדלי גרסאות

 

{{בעבודה}}

'''השפה הפלשתית''' היא שפה נכחדת ששימשה את ה[[פלשתים]]. מעט מאוד ידוע על השפה, ממנה שרדו קומץ מילים שהיוו השאלה תרבותית מעברית המקראית, המתארות ספציפית מוסדות פלשתים, כמו 'הסרנים', ה"אדונים" של חמש הערים הפלשתיות ("פנטפוליס"), או כלי הקיבול של 'ארגז', המופיע בשמואל א' ו' ולא בשום מקום אחר.

 

 

אין מספיק מידע על שפת הפלשתים כדי לקשר אותה בביטחון לכל שפה אחרת. קשרים אפשריים [[שפות הודו-אירופיות|לשפות הודו-אירופיות]], אפילו [[מיקנית|יוונית מיקנית]], תומכים בתיאוריה לפיה מקורם של ה[[פלשתים]] באוכלוסיית מהגרים הנקראת בקרב ההיסטוריונים [[גויי הים|"גויי הים]]". ישנם רמזים לאוצר מילים [[אונומסטיקה|ולאונומסטיקה]] ממקור לא-שמי, אך הכתובות, שלא הובהרו על ידי כמה זיופים מודרניים, הן חידתיות: מספר "חותמות עוגן" מיניאטוריות כתובות באתרים פלשתים שונים. מצד שני, עדויות מהקורפוס הדק של כתובות קצרות מתקופת הברזל (לדוגמא: כתובת [[תל צפית]]), מוכיחות כי בשלב מסוים במהלך [[תקופת הברזל]] המקומית, החלו הפלשתים להשתמש באחד הדיאלקטים ([[פיניקית|הפניקי]] או [[עברית|העברי]]) של [[שפות כנעניות|השפה]] והכתב אשר עם הזמן הסתירו והחליפו את המסורות הלשוניות המוקדמות, הלא-מקומיות.

 

במאות ה-8 וה-7 לפני הספירה לפני החורבן על ידי [[אשור]], השפה הכתובה העיקרית בפלשת הייתה ניב כנעני שנכתב בגרסה של [[אלפבית פיניקי|האלפבית הפיניקי]] עד כדי כך [[פרנק מור קרוס|שפרנק מור קרוס]] כינה אותו "הכתב הניאו-פלישתי". הכיבושים האשוריים והבבליים הרסו את הנוכחות הפלשתית על החוף. כאשר התיעוד מתחדש, תחת [[הממלכה האחמנית]] (האימפריה הפרסית), [[ארמית|בשפה הארמית]] שהיתה [[לינגואה פרנקה|הלינגואה פרנקה]] של האימפריות אשור, בבל ומקומות נוספים ברחבי המזרח התיכון הקדום.