קארולוס ליניאוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לטיוטה
שורה 17:
ב-[[1732]] מימנה האקדמיה המקומית למדעים את שליחתו ל[[המשלחת ללפלנד|מסע מדעי ללפלנד]], שם הוא התנסה בקשיים ותלאות בעברו על פני שטחים דלילי אוכלוסייה. בשובו כתב את ''Florula Lapponica'', העבודה הראשונה שמיינה את עולם החי לפי מין.
 
ב-[[1735]] עבר לגור ב[[הולנד]], למשך שנים אחדות. הוא סיים שם את התואר האקדמי היחיד שלו, אך חשוב מכך, הוא פגש שם את פטרונו [[יאן פרדריק גרונוביוס]], והראה לו [[טיוטה]] ראשונה של עבודתו החשובה ביותר, ה-''Systema Naturae'', שפורסמה בהולנד ב-1735 בגרסה בת 11 עמודים. המהדורה העשירית, שיצאה ב-[[1758]], כבר כללה 4,400 מיני חיות ו-7,700 מיני צמחים. החידוש והיחוד שבה, היה מתן שמות קצרים ומדויקים לכל מין, במסגרת דו-שמית של שם כללי ושם פרטי. ליניאוס היה בעל כישרון בלתי-מצוי להגדרות קצרות ומדויקות אלה, שהבחינו בין פרט אחד למשנהו. קודם לליניאוס, לא הייתה שיטת מיון מוסכמת, ובוטניקאים וזואולוגים שונים קראו בשמות שונים לאותו בעל-חיים או צמח. לעיתים היו שמות אלה ארוכים, ציוריים ובלתי-מדעיים בעליל. בזכותו בעיקר של ליניאוס נפוצה שיטת קריאת [[שם מדעי]], אחיד ובלתי משתנה לכל פריט, לא הוא המציא את השיטה הדו-שמית, אך היה הראשון שעשה בה שימוש עקבי ומקיף, והראשון שקיבע אותה כ[[תקן]] מקובל.
 
השמות שבחר ליניאוס היו הגיוניים בעיניו ונבחרו משום שתמצתו את מהות המינים. בני אדם היו [[האדם הנבון]] (''Homo Sapiens'') משום שבינתם היא המבחינה אותם. [[יונקים]] (mammals) נקראו כך על שום שהם מניקים את ולדיהם.