אברהם גרשון מקיטוב – הבדלי גרסאות

מ
הוספת קישור לאיזמיר
מ (←‏משפחתו: קישורים פנימיים)
מ (הוספת קישור לאיזמיר)
 
בשנת תקי"ג או בראשית תקי"ד עבר לירושלים ומאז היה פעיל בציבור האשכנזי בעיר שמנה כחמישים נפשות. הוא הצטרף ל[[ישיבת המקובלים בית אל]] שם למד אצל גדול המקובלים וראש הישיבה רבי [[שלום שרעבי]] (הרש"ש). ברשימת החכמים של הישיבה, שכללה 15 שמות, רבי גרשון הוא השישי במניין, עובדה המשקפת את מעמדו בקרב חכמי ירושלים.{{הערה|'''ראשיתן של עליות החסידים''', עמ' 70}} גם ב"שבחי הבעש"ט" הובא סיפור על מקרה אחד בו בחר רבי שלום שרעבי את רבי גרשון לעבור לפני התיבה כשליח ציבור באחת התעניות.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/history/shivhey/5-2.htm תענית על גשמים בירושלים - שבחי הבעל שם טוב], אתר דעת}}
 
לאחר פטירת אשתו ב[[צום גדליה]] [[תקי"ז]] כתב רבי גרשון אל גיסו, הבעש"ט, כי החליט לצאת סמוך לפסח "אל ארץ בני מדינתנו" לשאת אישה. אמנם הוא עצמו כבר החליט שלא לשאת אישה עוד, אך הרבנים "רבו עליו מצד התורה", "ואי אפשר לשאת אישה ספרדית שאין דעתינו ומנהגינו וטבעינו שווין". עם זאת, באותה איגרת עצמה הוא מספר על חתונתה הקרובה של בתו אסתר, שעשה עמה "שידוך הגון עם בן הרב [[מרדכי רוביו|מרדכי רבינו (רוביו)]] מאיזמירמ[[איזמיר]], והוא מתושבי חברון כט"ז שנים והחתן חכם וחשוב ומובלע בין אנשים".{{הערה|איגרת משנת תקי"ז. נדפסה בספר "ברכת הארץ" (ראו בקישורים החיצוניים)}} נראה שתוכניתו לשאת אישה שנייה לא יצאה אל הפועל.
 
רבי גרשון נפטר בירושלים בשנת [[תקכ"א]] ([[1761]]) ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].{{הערה|1=[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/site_form_atar.asp?site_id=7377&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8 קבר רבי גרשון מקיטוב בהר הזיתים, באתר עיריית ירושלים] {{ש}} [http://www.tomerdvora.co.il/137359/הילולת-גיס-הבעש-ט-הקדוש הילולת גיס הבעש"ט], אתר 'תומר דבורה'}} לאחר [[מלחמת ששת הימים]] התגלה מצבתו עליה נכתב: "מצבת מהר"ר אברהם גרשון אשכנזי זלה"ה כ"ה לח' אדר א' שנת התקכ"א". [[שמות רחובות בישראל|על שמו רחוב]] "כי טוב" בירושלים (סמוך ל[[רחוב בר-אילן]]).{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=0391 אתר עיריית ירושלים]}}
21,916

עריכות