אברהם יערי – הבדלי גרסאות

בקשר לדפוס העברי בארצות המזרח, הוא קיווה לפרסם רשימות על הדפוסים בכל ערי המזרח בהן היה קיים דפוס עברי, ותכנן לעשות זאת בארבעה שלבים{{הערה|1=בהקדמה לספרו '''הדפוס העברי בארצות המזרח''', חלק ראשון, ירושלים: תרצ"ז, בעמ' 5, הוא כותב שהחלק הראשון כולל את פרשת הדפוסים העבריים בצפת, דמשק, ארם-צובה, קהיר, אלכסנדריה ועדן; החלק השני יוקדש לבגדאד וערי הודו;, החלק השלישי לירושלים; והחלק הרביעי לקושטא ואיזמיר.}}: תחילה פרסם שני ספרים, בשם '''הדפוס העברי בארצות המזרח''', שכללו את החלק הראשון, משנת תרצ"ז, על הדפוס העברי בצפת, דמשק, ארם-צובה, קהיר, אלכסנדריה ועדן{{הערה|1=הרשימה על הדפוס העברי בארם צובא יצאה לאור לפני כן, בתוך: '''קריית ספר''', שנה י' (תרצ"ג), עמ' 100 - 118; ובתוספת לרשימה בתוך: "לקוטים ביבליוגרפיים ז', מילואים ל"הדפוס העברי בארם צובא", '''קריית ספר''', שנה י"א (תרצ"ה), עמ' 401 - 402. המאמר כולו יצא בתדפיס נפרד בתוך: '''לקוטים ביבליוגרפיים''' א', ירושלים: תרצ"ה.}}; והחלק השני, משנת [[ת"ש]], על הדפוס העברי בכלכתה, במבי, פונה, קוג'ין, מאַדראַס ובגדאד; מאוחר יותר פרסם מאמר מילואים לספרים אלה{{הערה|1="תוספות ל'הדפוס העברי בארצות המזרח'", '''קריית ספר''', שנה כ"ד (תש"ז), עמ' 65 - 72. יצא גם בתדפיס מיוחד.}}; חיבור שלישי, נפרד, הוא חיבר על '''הדפוס העברי באיזמירב[[איזמיר]]''', בשנת תשי"ט; עד לימיו האחרונים עבד על '''הדפוס העברי בקושטא''', אשר יצא לאור לאחר מותו, בשנת תשכ"ז; יערי ביקש לפרסם חיבור נפרד גם על הדפוס העברי בירושלים, אולם לא הספיק לעשות כן וכבר בחלק השני של ספרו הדפוס העברי בארצות המזרח, הודיע כי הוא עדיין רחוק מהשגת המטרה.{{הערה|1=ראו בדברי ההקדמה לספרו: '''הדפוס העברי בארצות המזרח''', חלק שני, ירושלים: ת"ש, עמ' 6.}} לבסוף הייתה זו ספרנית בית הספרים הלאומי, [[שושנה הלוי]], שעשתה כן בשנת תשכ"ג.{{הערה|1=שושנה הלוי, '''הספרים העבריים שנדפסו בירושלם''', בחמשים השנים הראשונות תר"א-תרנ"א, ירושלים: [[מכון בן צבי]] על ידי קריית ספר, תשכ"ג (מהדורה מתוקנת ומורחבת, '''ספרי ירושלים הראשונים''', הספרים, החוברות והדפים הבודדים שנדפסו באותיות עבריות בחמישים השנים הראשונות לדפוס העברי בירושלים ירושלים: מכון בן צבי, תשל"ו; מהדורת צילום של מהדורה שנייה, ירושלים: אריאל, 2005).}}