ט"ו בשבט (מועד) – הבדלי גרסאות

*בקהילת בבל נהגו סדר לפי הנוסח "פרי עץ הדר" עם שבעה פירות מהארץ<ref name=":0" />.

* בקהילת [[בני ישראל (הודו)|"בני ישראל" מהודו]] נוהגים לערוך בט"ו בשבט, בשדות או בטבע, את טקס ה"[[מלידה]]" - טקס "מנחת שלום", הפונה לאל ולאליהו הנביא בבקשת ברכה ושפע. מַלִידָה, הוא, מאכל של סולת בלולה, פירות העץ והאדמה ומיני בשמים, והוא מסמל את [[קורבן מנחה|קורבן המנחה]] שנהג בבית המקדש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://pop.education.gov.il/maagal_hashana/hagim_yamim_meyuchadim/tu-shvat/|כותרת=ט"ו בשבט|אתר=פורטל עובדי הוראה {{!}} מרחב פדגוגי|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-01-24}}</ref>

*ביוון-[[סלוניקי|סאלוניקי]] נהגו לאכול [[חמין]] של האשורי, שהיה עשוי מגריסי חיטים מבושלים בשומן עם רגל פרה וערמונים, שלחו משלוחי פירות לעניי העיר, והעלו הצגה מיוחדת על סגולות הפירות<ref name=":0" />.

*[[יהדות אפגניסטן|בני הקהילה האפגנית]] ברכו על שבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל, הוסיפו שלל פירות, אגוזים ודגנים שנתברכה בהם אפגניסטן, ברכו על ארבע כוסות ונהגו לקרוא קטעי הסבר לפרי, מהמשנה או מהזוהר. בני הקהילה שומרים על מנהגיהם הקדומים עד היום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/labels/avi-chai/1.2829698|הכותב=אלעד בר-נוי, בית אבי-חי|כותרת=מסודרים: הצצה לקהילה היהודית שנוהגת לקיים סדר בט"ו בשבט|אתר=Haaretz הארץ|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-24}}</ref>