ארצות הברית במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

מ
הוספת קישור לבדלנות
מ (הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג))
מ (הוספת קישור לבדלנות)
למאמץ המלחמתי של ארצות הברית סייעו באופן משמעותי האזרחים בעורף, שממנו הגיעו כוח האדם הצבאי, התחמושת, הכספים, וה[[עוצמה פוליטית#מורל לאומי|מורל]] להילחם עד הניצחון. העלות הכספית של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה הגיעה לסכום מוערך של 341 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]] ב-1945, שווה ערך ל-74% מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] של אמריקה וההוצאות במהלך המלחמה, ויותר מ-5 ביליון דולר בערכים של [[2021]].
==רקע==
דעת הקהל האמריקאית הייתה עוינת כלפי [[מדינות הציר]], אך השאלה מה צריך להיות היקף הסיוע ל[[בעלות הברית]] הייתה שנויה במחלוקת. ארצות הברית שבה למדיניות החוץ ה[[התבדלות|בדלנית]] הטיפוסית שלה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ולא עלה בידו של [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[וודרו וילסון]] לאשרר את [[חוזה ורסאי]]. אף על פי שהנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] העדיף באופן אישי מדיניות חוץ תקיפה יותר, הממשל שלו נותר מחויב לבדלנותל[[בדלנות]] במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] כדי להבטיח את תמיכת [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] במדיניות ה[[ניו דיל]], ואפשר לקונגרס להעביר את חוקי הנייטרליות {{אנג|Neutrality Acts of the 1930s|Neutrality Acts}}.{{הערה|[https://history.state.gov/milestones/1937-1945/american-isolationism American Isolationism in the 1930s - "Milestones: 1937–1945 - Office of the Historian". history.state.gov.]}} כתוצאה מכך, לא השתתפה ארצות הברית ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|מלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה]] וב[[מלחמת האזרחים בספרד]]. לאחר [[פלישת גרמניה הנאצית לפולין]] ותחילתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בספטמבר [[1939]], אפשר הקונגרס למדינות חוץ לרכוש צורכי לחימה מארצות הברית על בסיס "שלם וקח" {{אנג|Cash and carry (World War II)|Cash and carry}}, אך הסיוע ל[[בריטניה]] היה עדיין מוגבל בשל המחסור הבריטי במטבע קשה וחוק ג'ונסון {{אנג|Johnson Act}}, ויועציו הצבאיים של הנשיא רוזוולט האמינו שכוחות בעלות הברית יובסו ושנכסיה הצבאיים של ארצות הברית צריכים להיות ממוקדים בהגנה על [[חצי הכדור המערבי]].
 
עד [[1940]], ארצות הברית, שעדיין נשארה [[מדינה נייטרלית|נייטרלית]], הפכה ל"מאגר הנשק של הדמוקרטיה" {{אנג|Arsenal of Democracy}} עבור בעלות הברית, והיא סיפקה להם כספים ואספקה צבאית. [[ראש ממשלת בריטניה]] [[וינסטון צ'רצ'יל]] והנשיא רוזוולט הסכימו על החלפת 50 [[משחתת|משחתות]] אמריקאיות בחכירה ל-99 שנים תמורת העברת בסיסים צבאיים בריטים ב[[ניופאונדלנד (דומיניון)|ניופאונדלנד]] וב[[הקריביים|קריביים]]. [[המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה|תבוסתה של צרפת]] באביב 1940 גרמה לאומה האמריקאית להוציא כספים על [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|כוחותיה המזוינים]], כולל [[גיוס חובה|גיוס החובה]] בעיתות השלום. כהכנה לתוקפנות הצפויה מצידה של [[גרמניה הנאצית]] נגד [[ברית המועצות]], החלו דיונים על שיפור הקשרים הדיפלומטיים בין תת-[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] סמנר וולס לבין [[שגריר רוסיה בארצות הברית|שגריר ברית המועצות בארצות הברית]] [[קונסטנטין אומאנסקי]].{{הערה|שם=רוסיה|[https://history.state.gov/milestones/1937-1945/us-soviet U.S.-Soviet Alliance, 1941–1945 - "Milestones: 1937–1945 - Office of the Historian". history.state.gov.]}} לאחר [[מבצע ברברוסה|פלישת גרמניה לברית המועצות]] ביוני [[1941]], החלה ארצות הברית לשלוח סיוע במסגרת חוק [[החכר-השאל]] לברית המועצות, לבריטניה ול[[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|סין]].{{הערה|[https://www.history.com/topics/world-war-ii/lend-lease-act-1 Lend-Lease Act - HISTORY.COM EDITORS, NOV 4, 2019]}} אף על פי שיועציו של הנשיא רוזוולט הזהירו שברית המועצות תקרוס כתוצאה מההתקדמות הגרמנית תוך מספר שבועות, הוא מנע מ[[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] לחסום סיוע לברית המועצות בעצתו של [[הארי הופקינס]].{{הערה|שם=רוסיה}} באוגוסט 1941 נפגשו רוזוולט וצ'רצ'יל על סיפון ה[[סיירת (אונייה)|סיירת]] "אוגוסטה" (USS Augusta) בבסיס הצי ארגנטיה שבניופאונדלנד, וחתמו על [[האמנה האטלנטית]] שהתוותה את המטרות המשותפות למערכת הבינלאומית הליברלית שלאחר המלחמה.{{הערה|[https://history.state.gov/milestones/1937-1945/atlantic-conf The Atlantic Conference & Charter, 1941 - "Milestones: 1937–1945 - Office of the Historian". history.state.gov.]}}
21,916

עריכות