רש"ר הירש – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
הוספת קישור לבדלנות
(קישור למאמר על עיקרי השקפתו והגותו.)
מ (הוספת קישור לבדלנות)
אמנם, הרש"ר הירש לא ראה בחיוב של ישיבה בין האומות בנאמנות בתור התכלית והשאיפה של היהדות, אלא רק התנהלות זמנית המותאמת לחיי הגלות<ref>וראה רש"ר הירש תהילים פט, לא-לח; קב, טו.</ref>. כאשר מטרת השהות הזאת, בין היתר, היא למען יקחו הגוים דוגמה מהעם היהודי ועמידתם האיתנה בחוקי המוסר האלוהיים, וכך יתחנכו לאותן שאיפות נעלות של התורה לתיקון עולם והתנהלות מוסרית בינאישית וכלל אנושית. אך אחרי השלב הבסיסי הזה, יש את השלב השני, והוא "נועד להתגשם בארץ ישראל. שם ישכון ישראל בדד מן האומות. הוא לא רק יהיה מבורך, אלא ממנו תצא הברכה, והוא יהיה מקור הברכה – וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב<ref>דברים לג, כח.</ref>"<ref>רש"ר הירש בראשית יב, ב-ג.</ref>. ומדבריו אלה, נראה שהרש"ר הירש לא רק ראה שהברכה העיקרית שישראל ישפיעו על האומות תהיה דווקא כשיהיו אומה לכודה בתוך עצמה בארצה, אלא שרק ככה באמת תיתכן ברכה שלמה על שאר העמים. ומשמעות הישיבה "בדד" הזאת מגדיר הרש"ר הירש<ref>רש"ר הירש במדבר כג, ט; וראה גם בפירושו על הפסוק בדברים לג, כח.</ref>: "הוא יחיה בארצו הגדורה בגבולותיה ולא ירבה קשרים עם עמים אחרים. הוא יקיים את תפקידו הפנימי הלאומי כעם בעל חברה לאומית, והוא לא יבקש את גדולתו כגוי בין גוים, כגוף לאומי המרשים בכוחו ובגבורתו"<ref>וזה לא מפני שאין לעם ישראל צד לאומי אלא בגלל שאין צורך בהתעסקות הזאת כשאר העמים, כמו שהוא כותב (דברים כח, ז): "גם ביחסי החוץ עם עמים אחרים אין אתה זקוק לעיצוב מדיניות לאומית ודייך אם תשמע בקול ה'. ה' הוא שהעניק לך את אושר בתיך ועריך, את פריחת שדותיך וברכת עדריך, והוא המבטיח אותך גם מפני כל התקפה הבאה מן החוץ".</ref>.
 
הרש"ר הירש לא ראה צורך להדגיש כל כך את הלאומיות המובדלת של עם ישראל, אלא דווקא את המקום בו מתחברים העמים כולם עם ישראל. בזה הוא ראה את התפקיד של עם ישראל להשפיע על כל האומות, ולא רק להקים לעצמו לאומיות ומדינה מתבדלת מנותקת מכל העמים. הלאומיות היהודית, לשיטתו, לא הייתה כהבדלה שיש בה מן הבדלנותה[[בדלנות]] מהגוים, אלא כדי להוות דרך לאנושות כולה<ref>וראה רש"ר הירש דברים ד, ו.</ref>, וממילא גם החיים בהבדלה ובדידות מהעמים נועדו בסופו של דבר לחזור להשפיע על כל הגוים ללכת בעקבותם. "בישראל ייפתח רחם האנושות, בישראל ייפתח המצעד, אליו חייבים להצטרף כל העמים כבניי"<ref>רש"ר הירש שמות ד, כב-כג.</ref>. ואכן בשביל ייעוד זה של ישראל, "ניתנה לו הווייה לאומית"<ref>רש"ר הירש ויקרא כו, כג-כד. והוויה לאומית זו היא מה שמכונה כנסת ישראל: "אידיאל רוחני של איחוד לאומי יהודי" (רש"ר הירש תהילים מב, ה), שמתגשמת באחדות הלאומית הארצית של היהודים הפרטיים.</ref>.
 
יש להבין את ההמתנה שלו לקראת הגאולה, ואת ראיית פעילות תנועת [[חיבת ציון]] כ"עברה לא מעט",<ref>{{צ-ספר|מחבר=רש"ר הירש|שם=שו"ת שמש מרפא|מו"ל=פלדהיים|שנת הוצאה=תשנ"ב|עמ=רטז|פרק=אגרות ומכתבים}}</ref> כהבנה שהגאולה לא תבוא כל עוד עם ישראל לא ימלא את תפקידו הלאומי של קיום התורה<ref>מעבר לכך שמבחינתו איסור [[שלוש השבועות]] (כתובות קי"א ע"א) עדיין תקף (חורב פרק צו).</ref>. ואדרבה! כל תחייה לאומית אמורה לגרור אחריה דווקא קיום רצון ה' במסגרת הלאומית, ולכן גם קיום רצונו אמור להוות תנאי לתחייה לאומית זו. "קמתם לתחייה לאומית מן המוות הלאומי, בניגוד לכל הסדר הטבעי של הדברים. ועתה שומה עליכם להתהלך כעם תחת הנהגתו הישירה של ה', המעידה על ה' לבדו, וכך תהיו לעם נחלה לה' – הנחלה הראשונה שחזרה אליו מן ההתנכרות והאלהת הטבע. נועדתם להיות כוכב שביט הדורך בשמי העמים, על מנת להחזיר את העמים אט אט"<ref>רש"ר הירש דברים ד, כ; ראה גם תהילים לג, י.</ref>. ולגבי היחס לארץ ישראל מהצד הלאומי, הוא כותב: "כל זרת וזרת בארץ ישראל קדושה הייתה לה׳ ולתורתו. בחוגים אחרים משמשים הארץ והעצמאות הלאומית מטרה, והחוקים — אמצעים למטרה זו. בישראל — התורה היא המטרה, ורק כאמצעי למטרה זו קבל ישראל את שתיהן: ארץ ועצמאות"<ref>רש"ר הירש תהילים עח, נד-נח.</ref>.
21,916

עריכות