תעשיית תעופה ברוסיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיפדיה או מיזם אחות לקישור פנימי (תג) |
מ הוספת קישור לסוחוי Su-25 |
||
שורה 19:
בין השאר משיקולים פוליטיים, הפצת הייצור הייתה מפוזרת באופן נרחב, מה שיוצר שרשראות אספקה בהן תפקיד תכנון המדינה היה עליון. כאשר ייצוא כלי טיס מצד שלישי היה קיים במדינות המובילות חברות ייצוא, לא לשכות עיצוב ולא חברות הייצור היו אחראיות ישירות לשיווק מוצריהן מעבר לים ואף לא נהנו ישירות ממכירת מוצריהן, במקום זאת הקציבו יחידות עיצוב וייצור אלה משאבים שנועדו לעמוד ביעדי ייצור שנקבעים באופן מרכזי. ההכנסות משיווק מוצריהם הגיעו ישירות לתקציב המדינה.
עם התמוטטות ברית המועצות, [[ברית ורשה]] ו[[קומקון]] התפרקו וחברות יצוא, חברות OKB, מפעלי הרכבה ויצרני רכיבים (שחלקם כיום במדינות עצמאיות ולעיתים עוינות). רוסיה מצאה כי חלקים שלמים של דרישות התעופה שלה היו מונחות כעת במדינות זרות אלה, למשל ייצור מטוסי אימון מטוסים שהוזמנו במקור מצ'כוסלובקיה, בעוד שבפולין היו מסוקים קלים ומטוסי חקלאיים, רומניה ייצרה גם מסוקים קלים ומרבית יכולות התכנון הטקטי כמו [[אנטונוב]] היו כעת באוקראינה, ופס הייצור העיקרי למטוסי [[סוחוי Su-25]] היה ב[[גאורגיה|גיאורגיה]].
=== התאמות לעידן הפוסט-סובייטי ===
| |||