שבע האמנויות החופשיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 11:
# [[רטוריקה]]
# [[לוגיקה]]
* '''ארבע הדרכים:'''
# [[אריתמטיקה]]
שורה 25 ⟵ 24:
==שבע החכמות בספרות ישראל==
בספרות ישראל לדורותיה נקראו שבע אומניות אלו בשם 'שבע החכמות', שאף נחשבו מייצגות את כלל גופי הידע של חכמות הגויים. לתפיסה זו תרמה העובדה כי המספר שבע הוא [[מספר טיפולוגי]] בתרבות היהודית. בהתאם לכך פורשו גם פסוקים מקראיים בהקשר לשבע חכמות אלו, כמו למשל הפסוק: "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה" (משלי ט:א).
רבי [[נחמן מברסלב]] פירש בהתאם למספר 'שבע החכמות' גם את הפסוק {{ציטוטון|כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה|משלי, כד:טז}}. לפי פירושו, הצדיק הלומד את שבע חכמות הגויים על מנת להגיע באמצעותם אל האמת, יפול מצדקתו ויכשל באשמתם, והדרך אל האמת הדתית היא לקום מהם, כלומר לקפוץ ולהיפטר מן החכמות אל האמונה הדתית הפשוטה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=נחמן בן שמחה מברסלב|שם=ליקוטי מוהר"ן תניינא|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=י"ט}}</ref>
לעומת גישתו השלילית של רבי נחמן ל'שבע החכמות', היו הוגים יהודיים שדווקא הטיפו לתלמיד החכם להשתלם בחכמות הגויים לצד חכמת התורה, ואף אלה דיברו לעיתים על לימוד 'שבע החכמות'. ידועה
ר' יעקב בן דוד פרוונצלי קרא אף הוא לתלמידי החכמים לעסוק בלימוד "שבע החכמות", וכתב: "כל חכמה מהז' חכמות המדעיות היא משובחת בעיני חכמינו ואהבו אותה אהבה גמורה. ומעולם לא תמצא בשום הגדה בעולם, לא בבבלי ולא בירושלמי ולא בשום מדרש, שגינו הם ז"ל שום חכמה".
=== זיהוי שבע החכמות בספרות היהודית ===
בזיהויין הספציפי של שבע החכמות ישנן כמה גרסאות בספרות היהודית המסורתית.
בפירושו של רבנו [[בחיי בן אשר]] (במאה ה14) על [[פרקי אבות]] (פרק ג, אות יח) מופיע הפירוט הבא של 'שבע החכמות' לפי סדרן: ההגיון, המספר, המידות, הטבע, התכונה, הניגון, האלוהות. המחבר מרחיב ומפרט מה עניינה של כל אחת משבע החכמות הללו. גם ה[[רמב"ן]] (במאה ה13) מפגין היכרות עם סדר לימוד המדעים שהיה מקובל בתקופתו, ומציין ששה תחומי לימוד ספציפיים החופפים בתוכנם ובסדרם את אלו שיצוינו אחריו על ידי רבנו בחיי בן אשר. הרמב"ן מתאר את סדר לימוד החכמות האקדמי כך: "הם מבלין ימיהם בחכמת ההגיון כדי שלא יטעו בדרכי המופת. אחרי כן בחכמת הלמודים ומהם: חכמת המנין וחכמת המדות. התועלות המגעת מאלו לחכמת הגלגלים ... וכשיעתק לחכמת הניגון ... התועלת גדולה [של] אלו, הם שיבואו במחקר לחכמה שקורין 'מה שאחר הטבע' והיא חכמת האלהות".{{הערה|דרשת הרמב"ן: "תורת ה' תמימה".}}
שורה 42 ⟵ 41:
א) חכמת החשבון התכונה והמדידה. ב) חכמת היצירה וההרכבה. ג) חכמת ה[[רפואה]] והצמיחה. ד) חכמת ההגיון הדקדוק והמשפט. ה) חכמת הנגינה וה[[קדושה (דת)|קדושה]]. ו) חכמת התיקון והשילוב. ז) חכמת הביגו"ר (בין גשם ורוח) וכחות הנפש.
דוגמה יהודית אחרת לגמרי, ואף היא אינה קשורה דווקא ל'שבע החוכמות' המקוריות, היא חלוקת החוכמות כולן לשבע ענפי מדע שונים, בידיו של [[יום-טוב ליפמן צונץ]] :
לדעתו יש שבע קבוצות מדעים:
* מדעים מוגדרים על ידי הכנסייה, כמו: תאולוגיה, מיתולוגיה, דוגמטיקה, דת, אורחות ומנהגים וליתורגיה.
* מדעים המוגדרים על ידי המדינה, כמו: חקיקה, תקדימים שיפוטיים, מינוח משפטי השוואתי, לטינית, יוונית ועברית.
| |||