קרנליאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
|||
שורה 37:
מתקופת [[ימי הביניים]] החלו להשתמש בקרנליאן ב[[קמיע|קמעות]] משום האמונה בכוחה המרפא של האבן בין השאר בפני דימומים, כאבי ראש, שיעולים והצטננות. במאה ה-18 התפשטה האמונה שגבר הנושא קרנליאן מושך אליו נשים בדרכים מוזרות.
בתקופה המודרנית התחדש השימוש בקרנליאן כאבן חן וכמה משוררים גרמנים כדוגמת [[יוהן וולפגנג פון גתה]], ו[[שטפן גאורגה]] מזכירים את האבן בשיריהם. באוסף שיריו המאוחר, "[[דיוואן מערבי מזרחי]]" כתב גתה:
<br />Talisman in Karneol,
| |||